קולנוע אסתר (נתניה)

קולנוע אסתר
מידע כללי
סוג בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום נתניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1936
תאריך פתיחה רשמי 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°19′51″N 34°51′02″E / 32.330944444444°N 34.850555555556°E / 32.330944444444; 34.850555555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קולנוע אסתר היה בית קולנוע שהוקם בנתניה בשנות ה-40 של המאה ה-20 סמוך לכיכר העצמאות, והיה בית התרבות הראשון של העיר. בתחילת דרכו שימש בית הקולנוע כאולם המסיבות והנשפים של תושבי נתניה. בתקופת המנדט הבריטי שימש מבנה הקולנוע לקליטת מעפילים שהגיעו באופן בלתי חוקי לחופי העיר. פעילות בית הקולנוע נפסקה זמן קצר לאחר פתיחת קניון השרון בשסוף שנות השמונים, ובו בתי קולנוע חדשים. לאחר סגירתו הצטמצמה מאוד הפעילות במבנה. המבנה נרכש בשנת 2006 על ידי חברת השקעות, ותוכניות שונות הוצעו לשימורו או להריסתו. המבנה נהרס בשנת 2024.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע אסתר נבנה בשנת 1936, על ידי יצחק אייזיק גרינשטיין. גרינשטיין שהיה בעל אמצעים, והתגורר בירושלים, התאהב בנתניה ועבר להתגורר בה. הוא חיסל את עסקיו בירושלים, וראה את עתידו בעיר, בה נטע פרדס, ובנה בית מלון, מסעדה, ואת בית הקולנוע. עם הזמן, הפך לחבר מועצת העיר, ומן הדמויות המקובלות בין תושבי העיר.

האולם נבנה כך שהכיסאות היו ניידים וניתן היה לשלוף אותם ממקומם לפנות את האולם וליצור בתוכו רחבה, והוא שימש את תושבי העיר לא רק לצפייה בסרטים, אלא התקיימו בו אף אירועים ציבוריים. טקס סיום המחזור הראשון של בית הספר ביאליק, היה האירוע הציבורי הראשון, שנערך בבית הקולנוע. בשנת 1937, הגיע המשורר שאול טשרניחובסקי שהתגורר בתל אביב לביקור בנתניה, ונכבדי העיר ערכו אספה לכבודו באולם הקולנוע. המשורר דיבר בשבחה של אכסניה, נישאו דברים לכבודו ובשבחו, והוקראו משיריו.

בשנת 1938 בימים בהם שלטון המנדט הבריטי, אסר עליית יהודים לארץ ישראל, הגיעו משלוחים רבים של מעפילים, לחופי נתניה. המעפילים שמספרם הגיע עד סוף השנה לכ-2,000 נפש, נקלטו על ידי חברי האצ"ל מנתניה. הללו העבירו את העולים ללינה מרוכזת בקולנוע אסתר, שמרתפו הועמד לרשותם על ידי אייזיק גרינשטיין.

בית הקולנוע אוורר באמצעות מאווררים גדולים שניתלו בתקרה, בעוד שבתי קולנוע חדשים נפתחו בנתניה ובסביבתה, היו ממוזגים. הסיבה שבבית הקולנוע היו מקומות ישיבה רבים באולם אחד, לעומת מתחמי קולנוע חדשים בעלי מספר רב של אולמות קולנוע, ובהם מספר מקומות מצומצם, דוגמת הסינמה סיטי ברמת השרון, הביאה לסגירת קולנוע אסתר בשנת 1993, ולנטישתו במשך למעלה מעשר שנים.

תוכניות שיקום ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, לאחר שבמשך שנים הקולנוע עמד נטוש, רכשה חברת "טראס השקעות" בבעלות "משפחת שוסטר" את המבנה, מתוך כוונה להרוס אותו, ולהקים על שטחו בניין למסחר ומגורים. תוכנית להקמת מבנה בן 27 קומות במתחם אושרה בשנת 2009,[3][4] אך היו התנגדויות להקמת המבנה החדש ללא שימור של בית הקולנוע.[5] בכוונת החברה היה לנצל את כל זכויות הבנייה העומדים לרשותה בהתאם לחוק התכנון והבנייה, אך הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של נתניה התנתה את מתן הרישיון לתוכניות הבנייה של החברה, בשחזור המורשת ההיסטורית של הבניין, וזאת למרות שהקולנוע לא היה ברשימת המבנים המוכרזים לשימור של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. במאי 2009, לאחר שחברת טראס חתמה על הסכם שחזור עם העירייה, אישרה ועדת המשנה העירונית לתכנון ובנייה את התוכניות של הפרויקט.[דרוש מקור]

בהתאם להסכם שנחתם, הייתה אמורה החברה לשחזר את מבנה בית הקולנוע במלואו, ולהעביר אותו לרשות העירייה. בנוסף הוצע שבתוך המבנה יוקם אולם כנסים, שישמש גם כאולם קולנוע, שבו יוקרן למבקרים סרט המתאר את תקופת ההעפלה ואת התפקיד החשוב שהיה לבית הקולנוע בקליטת המעפילים. עוד הוצע שבמרתף בית הקולנוע יוקם מוזיאון לתולדות העיר נתניה, שגגו והמרפסת ישמשו לאירועים עירוניים וקבלות פנים, ושלשכת התיירות העירונית תעבור לשכון גם היא במבנה.[דרוש מקור]

בשנת 2021 אושרה סופית תוכנית להריסת המבנה.[6] במרץ 2024 החלה הריסתו.[1][2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע אסתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]