קווינטות קרן
"קווינטות קרן" הוא מהלך מוזיקלי נפוץ, בעיקר בסגנון הקלאסי. ניתן למצוא אותו ביצירות אינסטרומנטליות רבות בעיקר בכתיבה לקרנות.
הרכב המהלך ומקורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהלך הבסיסי מורכב משני קולות הנעים במקביל. הקול העליון מנגן מהלך של שתי סקונדות גדולות בעליה, והקול התחתון, מתחיל בסקסטה קטנה מתחתיו, מנגן טרצה קטנה וקוורטה זכה בעליה. בראייה "אנכית" של הקולות, מתקבל מהלך של סקסטה קטנה, קווינטה זכה, וטרצה גדולה. בסולם רה מז'ור, לדוגמה, מהלך זה יהיה: פה#-רה, לה-מי, רה-פה#.
קווינטות קרן, כשמן כן הן, נפוצות בעיקר בכתיבה לקרנות בתקופה הקלאסית במוזיקה. כמו כן, הן נפוצות מאוד בכתיבה לסקציית כלי הנשיפה בהרכבים מתקופה זו, יחד עם שני אבובים, ולעיתים עם שני בסונים וחליל. מהלך "קווינטות קרן" יכול להופיע גם בכלים אחרים, ואינו קיים באופן בלעדי בקרנות.
מהלך נפוץ הוא, לכתוב יחד עם קווינטות קרן בקרנות, מהלך של טרצות באבובים שמעליהם, כמו שניתן לראות בדוגמה של הקונצ'רטו השני לחליל מאת מוצארט.
מוצאו של המהלך הוא בכתיבה טיפוסית לשתי קרנות; הוא מורכב מצלילי הסולם המז'ורי, אשר ניתן היה לנגנם בקרן טבעית. בנוסף לכך, עד לתקופה הרומנטית, בהערכה גסה, הייתה נהוגה הפרדה בין תפקיד של קרן "גבוהה" לקרן "נמוכה", כאשר נגני קרן נמוכה התמחו בנגינת פסאז'ים וקפיצות במנעד הנמוך, ונגני קרן גבוהה בנגינה לירית במנעד הגבוה. לפיכך, הקו הנמוך במהלך קווינטות קרן תואם לנגן קרן נמוכה, והקו הגבוה לתפקיד של קרן גבוהה.
שימושי המהלך[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווינטות קרן הן בעלות משמעות אקוסטית ואומנותית כאחד; המהלך מורכב משני מרווחים קונסוננטיים בלתי מושלמים (הסקסטה והטרצה) כשביניהם קונסוננט זך (קווינטה זכה). בנוסף, המרווחים עצמן הולכים וקטנים ככל שהמהלך עולה, וגדלים כשהוא יורד, מה שמעניק גיוון בתצליל. הרכב המרווחים הזה מצלצל מעודן וטוב במיוחד מכיוון שהוא משלב בתוכו מרווחים קונסוננטים בלתי מושלמים, אך מרכך ו"מגוון" אך המהלך על ידי קווינטה זכה באמצע. המהלך נשמע טוב בייחוד בקרנות, כאשר צלילן הרחב והחם מדגיש את יופיו.
מבחינה הרמונית, המהלך מתפקד כטוניקה המורחבת בדומיננטה באמצעהּ. הקווינטה הזכה מתפקדת כדומיננטה, גם כאשר לא משלימים את צליל הטרצה שלה.
במרוצת הזמן המהלך הפך להיות מזוהה כל כך עם קרנות, עד שהוא החל להופיע ביצירות לכלים אחרים כחיקוי לאופיה של הקרן, למשל בקטעים בעלי אופי תרועתי. מהלך כזה נמצא, לדוגמה, בקפריצ'ו מס' 9 של ניקולו פגניני לכינור המכונה La chasse (הציד). עם זאת, ביצירות מסוימות, קווינטות קרן מופיעות בתפקידי הקרנות גם בקטעים בעלי אופי לירי.
מלחינים כגון יוזף היידן ומוצרט השתמשו באפקט הזה ברבות מיצירותיהם, כאשר מדי פעם המהלך מקבל משמעות מוטיבית של ממש, כפי שאפשר למצוא בפרק האחרון של הסימפוניה ה-103 של היידן.
