קבוצת סמרטוט

קבוצת סמרטוט היא קבוצת אוונגרד מזרם הדאדא היוצרת בתחום אמנות הבמה. הקבוצה פעילה מאז ראשית שנות ה-80. הקבוצה נוסדה על ידי האמן חוני איצקוביץ', הידוע בשם הבמה "חוני המעגל" והונהגה על ידיו עד מותו. הקבוצה מזוהה עם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ופסטיבל ישראל, ומעלה את "פסטיבל הדגנרטים" השנתי בסינמטק תל אביב מאז שנת 2002. החל משנות ה-90, פועלת במסגרת עמותת אמני פרפורמנס בישראל לקידום האמנות הבין-תחומית ובמסגרת מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. ייחודה של קבוצת סמרטוט הוא ב"פיסול בקהל" ובהעתקת תבניות תרבותיות על כל יסודותיהן ומרכיביהן בסגנון המכונה "רדי מייד עם תוספות".

רקע

פעילות הקבוצה החלה בשיתוף פעולה הדוק בין האמן הרב-תחומי חוני המעגל לבין אמן התנועה רוני סגמן בחוף ימה של תל אביב. במהרה נוצר במקום גרעין משתתפים קבוע רב-תחומי: תיאטרון, מיצג, אמנות פלסטית, מחול, וידאו ומוזיקה שנמשך עד היום.

המופע הראשון של הקבוצה, "ערב החורבן", עלה ב-1981 במסגרת "לילות יפו". המופעים הבאים הציגו במקלט לאמנות עכשווית ובגלריה שלוש.

החל מ-1986 הפכה קבוצת סמרטוט מזוהה עם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שם העלתה מספר מופעים. ב-1987 הופיעה הקבוצה במפגש אמנויות, תל חי 1987. במסגרת פסטיבל ישראל הציגה הקבוצה את "על המוקד על קידוש ה'", "הסעודה האחרונה בכיכר ציון", ו"עגל הזהב בגיא בן הינום", מופעים אלו עוררו סערה בקרב קבוצות נוצריות ויהודיות אורתודוקסיות.

מאפיינים

חוני המעגל וקבוצת סמרטוט פיתחו במופעיהם את שפת ה"רדי מייד עם תוספות", בהם מועתקת תבנית חיים שלמה, ובתוכה, מבלי לשנותה ומבלי להפריע למהלכה היומיומי, משולבת "התוספת" האמנותית. מופעי קבוצת סמרטוט נפתחים לא פעם בהתנהלות טקסית, מאופקת, תוך שמירה על סדר חברתי- בורגני או פולחני, שבמהרה מופר לכדי טראנס פגאני, אלים וטוטאלי, ללא חיץ בין המשתתפים השחקנים לבין הקהל, והקהל משמש חלק בלתי נפרד מהאירוע כולו. כתוצאה מכך, נדרשים לא פעם חברי הקבוצה המשתתפים על ידי פסטיבלים ומוזיאונים, לחתום על כתב התחייבות ואחריות במקרי פגיעה בגוף ובנפש של המשתתפים ושל הקהל במהלך המופע.

גיורא מנור, במאמרו בכתב העת סטודיו, גיליון 20, 1991, כתב: "מה שמבדיל את אירועי סמרטוט מרוב מיצגי הרחוב, המוזיאון והגלריה, הוא המיזוג המושלם בין האישי-אינדיבידואלי. תחושת ההיסטוריה הכללית, כביטוי לאישי הפרטי של היוצר... חוני משחק, משתעשע, או מתאבל, במושגים היסטוריים-תרבותיים מקומיים מוכרים, המשמשים לו ולבני קבוצתו כנקודת ארכימדס, לבנות עליה את עולמם".

לכאורה, כותב גיורא מנור, "מצביע השם סמרטוט לכיוון של אמנות אנטי אסתטית. אבל למעשה, מצטיינות העבודות בהקפדה צורנית, אסתטיקה ובצבעוניות". מופעי קבוצת סמרטוט מרובות תקציב הדורשות תמיכה מסחרית וממסדית. המופע "גן ילדים מלא עכברים" דרש הובלה והצבה של גן משחקים ציבורי שלם. מאחורי "בס"ד החתונה" עמדה הפקת חתונה ישראלית על כל מרכיביה. האירוע "על הרמפה" דרש שיחזור חנות קצבים ברלינאית משנת 1933. ב"קומיקס מחתרתי" נסגר הקהל בכלוב ברזל ענק ממדים בן 40 מ"ר.

חברי הקבוצה

הקבוצה כוללת אמנים שצמחו מתחומי האמנות השונים, מחול, מיצג, וידאו, תיאטרון, מוזיקה וצילום. במשך השנים השתתפו עשרות אמנים בקבוצה מסביב לגרעין קבוע.

בין היוצרים שנטלו בה חלק, וחלקם פעילים בה עד עצם היום הזה: רוני סגמן, גיל אלון, סמדר יערון, רמי חיימוב, יאיר דלל, מיכל ופטריק גרוב, חזי שוחט, חאלד אבו עלי, רוזי שור-קון, כריסטי ליטל, המודל לוסי, ליסה מסיקה, רמי גורן, תמר בורר, יעל יאירי, אילן זיו, תניה זיסקינד, אורנה לביא, יעל לאור, ד"ר דרור אלימלך, נימה יעקבי, אילן גול, עדן אמינוף, יובל חלפי, יוסי זמיר, פלורנס פיש, גלית חממי, נלי אור-אזולאי, דינה בליך, כריס הקוסם, אילון נופר, נאווה סופר, רון ידידיה, משה ורדי, ברי סימון, שרונה ונוס, רם דקל, קרן אור שרעבי, אורית גבאי, טל רבוי, קוראל רבד שגיא, ליאורה פישמן, אורית גבאי, דנה מיכאלי, זהבה סתם, בת חביב, מירי קריספין, שעיה פלדמן, להקת מידנייט פיקוקס, להקת מונוטוניקס, להקת אנרגיה חולנית.

פסטיבלים

2002–2012 פסטיבל הדגנרטים השנתי, סינמטק ת"א.

2012–2015 פסטיבל לצאת מהקרון השנתי, מתחם התחנה, תל אביב.

קטלוגים

• 1990. "סמרטוט", הוצ' משרד החינוך והתרבות, מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות
• 1999. "אור לגויים – מגזין החשק העברי הראשון", עמותת אמני פרפורמנס בישראל, בסיוע משרד המדע התרבות והספורט

קישורים חיצוניים

• קבוצת סמרטוט, באתר חוני המעגל, מאורכב בארכיון האינטרנט