קארן אוגנסיאן
 | |
| לידה |
26 ביוני 1978 (בן 45) גיומרי, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | מותחן פסיכולוגי |
| מדינה |
 רוסיה ארמניה |
| תקופת הפעילות | מ-1999 |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הרוסית הלאומית למדעי הרוח |
| פרסים והוקרה |
פרס נשר הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קארן אוגנסיאן (ברוסית: Каре́н Оганеся́н, בארמנית: Կարեն Հովհաննիսյան; נולד ב-26 ביוני 1978, גיומרי, ארמניה, ברית המועצות) הוא במאי קולנוע, מפיק ועורך סרטים ארמני-רוסי.
נולד בארמניה ב-26 ביוני 1978. למד קורסים בהנחיית טלוויזיה בירוואן. לאחר מכן נסע למוסקבה ולמד בסדנה של יורי גרימוב באוניברסיטה ההומניטארית הממלכתית הרוסית. לקח חלק ביצירת קליפים וקטעי וידאו.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2007 - אני נשאר (דרמה בכיכובם של פיודור בונדרצ'וק ואנדריי קראסקו)
- 2008 - הרוח (מותחן בכיכובם של קונסטנטין חבנסקי וולדימיר משקוב)
- 2009 - 9 במאי. יחס אישי (נובלה "במאי 45")
- 2010 - ז'ורוב 2
- 2011 - פתוח, זה אני
- 2011 - חמש כלות
- 2012 - זוננטאו
- 2012 - אמהות (נובלה "אני לא קוליה")
- 2013 - על מה הבנות שותקות
- 2013 - מרתון
- 2014 - מתנה עם אופי
- 2014 - הם ניגנו למען המולדת
- 2015 - ללא גבולות
- 2015 - יום קודם...
- 2015 - מלכת היופי
- 2015 - קלים
- 2015 - אהבה עם ובלי מבטא: היו זמנים בארמניה
- 2017 - פשיטה
- 2017 - החיים קדימה
- 2017 - חלב
- 2017 - שמש נחושת
- 2019 - גיבור
- 2020 - משחק ההישרדות
- 2021 - איליה
- 2021 - הנוסעים
מפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס מיוחד "משמש כסף" של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירוואן על הסרט אני נשאר.
- פרס נשר הזהב לסרט הטלוויזיה או המיני סדרה הטובים ביותר (עד 10 פרקים כולל) לסדרת הטלוויזיה קלים (2017).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קארן אוגנסיאן, ברשת החברתית אינסטגרם
קארן אוגנסיאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קארן אוגנסיאן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
