קאלה נמאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאלה נמאק
מאכלים
סוג מלח שולחן עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים גרייגיט, נתרן כלורי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גבישי קאלה נמאק

קָאלָה נָמָאק ("מלח שחור" בהינדית) הוא סוג של הליט, גביש מלח שקוף שצבעו בין שחור לסגול כהה, ובעל ריח גופריתי. המינרל מורכב ברובו מנתרן כלורי (NaCl) שהוא מלח הבישול הרגיל, ומעורבים בו מספר מרכיבים שביניהם תרכובות גופרית שמעניקות למלח את הריח האופייני המזכיר ריח של ביצה קשה. המלח מכיל ברזל גופרתי () שמעניק לו את צבעו. כשהגביש כתוש לאבקה צבעה בין סגול לוורוד. המלח נפוץ כתבלין במטבח הדרום אסייתי.
לקאלה נמאק מיוחסות גם סגולות רפואיות[1].

קאלה נמאק נקרא לפעמים "מלח שחור" או "מלח הימלאיה", אך קיימים מלחים אחרים שנקראים בשמות אלה ואינם בעלי ריח גופרתי.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלה נמאק נפוץ כתבלין במטבח הדרום אסייתי של בנגלדש, נפאל, הודו ופקיסטן, מוסיפים אותו לצ'טני, מאכלי יוגורט, סלטים, ומאכלים לא מתוקים אחרים. המלח נפוץ גם במטבח הטבעוני במאכלים שמחקים מאכלי ביצים, כגון סלט ביצים או שקשוקה.
בתורת הרפואה ההודית איור ודה, קאלה נמאק נחשב כתבלין מקרר, והוא משמש גם כמסייע לעיכול[2].

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלח נחצב במכרות בבנגלדש, הודו, נפאל, פקיסטן ובמקומות מסוימים ברכס המלח בהימאליה[2][3], או מופק מאגמי המלח בסמבהאר(אנ') ודידוואנה(אנ') בצפון הודו, ואזור מוסטנג בנפאל(אנ')[4].

בשיטת הייצור המסורתית המחצב מעובד בתהליך חיזור שמשנה חלק מהנתרן הגופרתי שבגביש למימן גופרתי בעל ריח חריף ונתרן סולפיד[4]. תהליך החיזור נעשה על ידי קליית הגבישים בכבשן במשך 24 שעות בתוך צנצנות חימר אטומות, יחד עם פחם וכמות קטנה של צמחי תבלין. לאחר הקלייה המלח מקורר, מאוחסן, ומיושן לפני המכירה[2]. קאלה נמאק מיוצר בשיטה זו בצפון הודו, והייצור מתרכז במחוז היסאר(אנ') והריאנה(אנ').

כיום נפוץ ייצור סינתטי של קאלה נמאק. הייצור מתבצע על ידי שילוב מלח שולחן רגיל עם כמויות קטנות של נתרן גופרתי, נתרן ביסולפט וברזל גופרתי וקלייה בכבשן.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלה נמאק מורכב בעיקר מנתרן כלורי כלומר מלח בישול, וכמויות זעירות של נתרן גופרתי, נתרן ביסולפיט, נתרן סולפיד, ברזל גופרתי ומימן גופרתי|[5]. הנתרן הכלורי מעניק לגביש את מליחותו, ברזל גופרתי מעניק לו את הצבע, וכל תרכובות הגופרית מעניקות את הארומה המיוחדת, במיוחד המימן הגופרתי. החומציות של הסולפטים והבי-סולפטים תורמת למלח טעם חומצי קל[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאלה נמאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Moorjani, Lachu (2005), Ajanta:Regional feast of India, Gibbs Smith, p. 22, ISBN 978-1-58685-777-6
  2. ^ 1 2 3 Bitterman, Mark (2010), Salted:A Manifesto on the World's Most Essential Mineral, with Recipes, Ten Speed Press, pp. 166–167, ISBN 978-1580082624
  3. ^ 1 2 Vorkommen von Schwefelwasserstoff in "Schwarzsalz", Bundesinstitut für Risikobewertung (BfR), 2003-08-25 PDF (גרמנית)
  4. ^ 1 2 Chandrashekhar, D (1977-02-22), Maqsood Mohammad vs The State Of Uttar Pradesh And Anr. on 22 February 1977, Allahabad High Court
  5. ^ "Folk veterinary medicine in Moradabad District