צרכים אינסטרומנטליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צרכים אינסטרומנטלייםאנגלית: "Instrumental" – כלי) הוא מושג במדעי החברה המתקשר לנושא הקבוצה בתחום המחקר סוציולוגיה, ומדבר על אחד הצרכים שהקבוצה מספקת ליחיד.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרכים אינסטרומנטליים הם צרכים חברתיים פיזיים המתבטאים בצורכי הגנה וקיום או צרכים כלכליים ארגוניים. תפקידה של הקבוצה בעבור הפרט הוא לספק לו את הצרכים האינסטרומנטליים, או במילים אחרות, להעניק ליחיד את האפשרות והיכולת להשיג מטרות מסוימות או לבצע משימות מסוימות לצורך קיומו, שלא ניתן להשיגן או לבצען ביחידות וללא עזרה, לדוגמה: השגת מזון ושתייה, מחסה, דיור, תעסוקה, מערכות בריאותיות המספקות שירותי בריאות (כמו בתי חולים), מערכות ביטחוניות (כמו משטרה, צבא), בית משפט ועוד.

הצורך בצרכים אינסטרומנטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם כפרט זקוק לצרכים האינסטרומנטליים על בסיס יומי, שכן הם מבטיחים את המשך קיומו הפיזי ובלעדיהם לא יוכל להתקיים, ולכן הקבוצה צריכה לדאוג שצרכים אלו יהיו זמינים לפרט בכל רגע נתון.

גורמים לתחושת הצורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צורך כלכלי – היעזרות והשתלבות בשוק העבודה המספק תעסוקה על מנת לקבל שכר בו האדם נעזר לצורך קיומו הבסיסי, לדוגמה: רכישת בית, מזון, שתייה, מים זורמים, חשמל וכדומה.
  • צורך בריאותי – היעזרות במערכות בריאותיות המספקות מענה רפואי, הן פיזי והן נפשי, לצורך הגנה פיזית או נפשית של האדם, לדוגמה: קופות חולים, בי"ח שיקומי וכדומה.
  • צורך ביטחוני – היעזרות בגורמי ביטחון לצורך הגנה פיזית על המדינה, האדם או רכושו, לדוגמה: הצבת חיילים בגבולות המדינה, עירוב המשטרה במקרה של גנבה וכדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניסן נוה, רונית אלעד, אורית רן, סוציולוגיה במעגלי החברה: קבוצה, רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ, 2003.