צציליה רושאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צציליה רושאק
Cecylia Roszak
לידה 25 במרץ 1908
קיילצ'בו, פרובינציית פוזן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 2018 (בגיל 110)
קרקוב, פולין קטן, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maria Roszak עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הרומית-קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (29 במרץ 1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צֶציליה רוֹשַאקפולנית: Cecylia Roszak;‏ 25 במרץ 1908, קיילצ'בו, מחוז פוזן, גרמניה16 בנובמבר 2018, קרקוב, פולין) הייתה נזירה דומיניקנית וחברה במחתרת. היא הוכרה כחסידת אומות העולם ב־1984 על ידי יד ושם על פעולתה להצלת יהודים במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רושאק נולדה בשם מריה בכפר לַנגֶנדורף שבמחוז פוזן (אנ'), האימפריה הגרמנית (כיום קיילצ'בו שבפולין גדול, פולין). סיימה בית ספר למסחר ותעשייה לבנות בפוזנן[1]. בשנת 1929, בגיל 21, נכנסה מריה למנזר Na Grodku בקרקוב[2] השייך למסדר הדומיניקני. לאחר חמש שנים היא קיבלה על עצמה את הנזירות ושינתה את שמה לצציליה. ב־1938 היא, קבוצת נזירות נוספות ואם המנזר ברטרנדה (שם הנזירות של אנה בורקובסקה) הגיעו לווילנה שהייתה אז חלק מפולין, כדי להקים מנזר חדש[3]. פרוץ מלחמת העולם השנייה עיכב את הקמת המנזר אולם בסופו של דבר הוא הוקם על ידן. וילנה נכבשה על ידי הצבא הגרמני במבצע ברברוסה ביוני 1941.

רושאק נפטרה בשנת 2018, בגיל 110.

פעולותיה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם תחילתו של הכיבוש הגרמני החלו הרדיפות וההשמדה של היהודים בפולין. אם המנזר ברטרנדה ניסתה לגייס את תמיכת הממסד הקתולי בליטא לאחר הטבח פונאר ביולי 1941, אך הם דחו את מאמציה מחשש שהכוחות הגרמניים יהרסו רכוש של הכנסייה ויהרגו כל מי שינסה לסייע ליהודים[4]. בספטמבר 1941 כל יהודי וילנה אולצו להיכנס לגטו במרכז העיר.

אם המנזר, יחד עם שש נזירות נוספות, בהן צציליה רושאק, החליטה לפעול על דעת עצמה והחביאה במנזר קבוצה של 17 צעירים יהודים חברי השומר הצעיר שחיפשו מקום מחבוא[5][6]. חלק מקבוצה זו - אריה וילנר, אבא קובנר, רחל לאה זילברברג, ישראל נגל, חומה גודות, חייקה גרוסמן, אדק בוראקס ואברהם סוצקבר - הפכו בהמשך לחברי מחתרת בגטו ביאליסטוק, בגטו ורשה ובגטו וילנה. .

ב-1942 עזבה קבוצה של פעילים את המנזר וחזרה לגטו במטרה לארגן תא התנגדות מחתרתי. תחילת התארגנותם נעשתה בין כותלי המנזר בסיוע אם המנזר ושש הנזירות הנוספות. אבא קובנר כתב את המנשר הראשון שלו שקרא למרד בגטו בשהותו במנזר.

גם לאחר שעזבו את המנזר חברי המחתרת שמרו על קשר הדוק עם אם המנזר, שביקרה אותם בגטו והעבירה להם תחמושת ונשק[6]. ניסיון ההתקוממות בגטו וילנה נכשל, ובאוגוסט-ספטמבר 1943 הגטו חוסל וכ-12,000 איש נשלחו למחנות ריכוז באסטוניה. אם המנזר נאסרה ונשלחה למחנה עבודה, המנזר נסגר והנזירות נאלצו להתפזר[6]. הקשר בין אם המנזר לניצולים שהחביאה נשמר גם אחרי תום המלחמה.

ב-1984, הוכרו אם המנזר יחד עם שש הנזירות הנוספות, בהן צציליה רושאק, כחסידות אומות העולם.

בתום המלחמה הצטרפה רושאק למנזר בקרקוב, שם חיה עד מותה ב-2018. היא נקברה בבית הקברות ההיסטורי ראקוביצקי (אנ') בקרקוב[7].

רושאק שלטה בפולנית, באנגלית, בגרמנית, בצרפתית ובלטינית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צציליה רושאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר אדרת, הנזירה שהצילה את אבא קובנר מתה בגיל 110, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2018
  2. ^ מתה הנזירה המבוגרת בעולם, שהצילה יהודים בשואה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2018
  3. ^ איריס ז'ורלט, ‏אשת השבוע: הנזירה שסיכנה את חייה למען יהודים בשואה נפטרה בגיל 110, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2019
  4. ^ Gross, David C, The Jewish people's almanac, 1st ed, Garden City, N.Y.: Doubleday, 1981, עמ' 465–66
  5. ^ אנה בּוֹרקוֹבְסְקָה | www.yadvashem.org, באתר borkowsaka.html(הקישור אינו פעיל)
  6. ^ 1 2 3 Sister Cecylia Roszak, Independent.ie, ‏December 2 2018 (באנגלית)
  7. ^ Stefan J. Bos, Poland mourns world's 'Oldest Nun' who saved Jews - Vatican News, www.vaticannews.va, ‏2018-11-24 (באנגלית)