צלב המילניום
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
צלב  |
| מיקום |
סקופיה |
| מדינה |
מקדוניה הצפונית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2002–2009 (כ־7 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
2002 |
| אדריכל | יובאן סטפנובסקי-ז'אן (מק') ואוליבר פטרובסקי |
| קואורדינטות | 41°57′54″N 21°23′39″E / 41.965°N 21.394166666667°E |
|
(למפת סקופיה רגילה)   צלב המילניום | |
  | |
צלב המילניום (במקדונית: Милениумски крст) הוא צלב שנבנה ב-2002 המוצב על הר ודנו, מעל בירת מקדוניה הצפונית, סקופיה.[1][2] גובהו של הצלב הוא 66 מ', והוא אחד הצלבים הגבוהים ביותר בעולם ואחד מהבניינים הגבוהים ביותר במקדוניה הצפונית.[3] אדריכליו היו יובאן סטפנובסקי-ז'אן (מק') ואוליבר פטרובסקי. הוא נבנה כדי לשמש מצבת זיכרון ל-2000 שנות נצרות במקדוניה ופעילויות האוונגליזציה של פאולוס באזור.[4] המבנה הפך לסמל המייצג את העיר סקופיה.[5] כציון דרך, הצלב נהיה ליעד תיירותי עם נקודת התצפית הטובה ביותר לפנורמה של עיר הבירה.[6]
עיצוב המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה מבוסס על מסבכים, בדומה למגדל אייפל הצרפתי ובעל צורה מסורתית של צלב נוצרי ללא תוספות או אלמנטים נוספים.[7] הוא בנוי על פלטפורמה של 12 עמודים המייצגים באופן סמלי את שנים-עשר השליחים. בתוך הצלב, יש מעלית למפלס העליון לתצפית על סקופיה.[8] צלב המילניום, הנמצא בצד הדרומי של העיר, מתנשא על ההר ודנו, ושולט בקו הנוף של העיר.[3][9][10] הצלב נראה כמעט מכל אזורי הבירה ונוכחותו מושכת תשומת לב.[1][6] בלילה, ניתן לראות את הצלב מואר באלפי אורות.[5]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון ובנייה של צלב המילניום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פירוק יוגוסלביה ועצמאות מקדוניה הצפונית, קבוצות אתניות-דתיות שונות במדינה התחרו זו בזו על מנת להשאיר את חותמן על הנוף העירוני של סקופיה, בעיקר מקדונים ואלבנים.[11] עם התקרבות הבחירות (אנ') העלו ראש הממשלה לובוצ'ו ג'ורג'יבסקי (אנ') ומפלגת שלטונו, VMRO-DPMNE, את הרעיון להקמת צלב המילניום במאמציו להשיג כוח בבחירות.[5] הכנסייה האורתודוקסית המקדונית (אנ') תמכה בהצעה ויזמה את הפרויקט.[12] בניית הצלב החלה ב-2002.[1][13] שם הפרויקט, צלב המילניום, ניתן על ידי גורמים ממשלתיים כסמל הנצרות.[14] חלקה העליון של גבעה בהר ודנו הייתה אדמה בבעלות המדינה ונבחרה להיות אתר המבנה. השטח אוכלס בעיקר על ידי מקדונים (אנ') אתניים ונמצא במרחק של כחצי קילומטר מבסיס צבאי.[6][3] באוגוסט 2002, נערך טקס הנחת אבן הפינה של המבנה ובאירוע עצמו השתתפו כ-70,000 איש.[2] בניית האנדרטה הסתיימה ב-2009.[10]
בניית צלב המילניום מומנה על ידי הכנסייה האורתודוקסית המקדונית, ממשלת מקדוניה הצפונית ותרומות שונות מרחבי העולם. הצלב נבנה בנקודה הגבוהה ביותר של ההר ודנו במקום הידוע מאז תקופת האימפריה העות'מאנית כ"קרסטובר", כלומר "מקום הצלב", מאחר שבעבר היה ממוקם שם צלב קטן יותר. ב-8 בספטמבר 2008, הוא יום העצמאות של מקדוניה הצפונית, הותקנה מעלית בתוך הצלב. ב-2009, נפתחה ליד הצלב מסעדה וחנות מזכרות.[15][16] ב-3 ביולי 2011, נפתח רכבל הצלב המילניום, ואורכו כ-3.5 ק"מ.[17][18]
רכבל "צלב המילניום"[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכבל "צלב המילניום" (במקדונית: Жичница „Милениумски крст“) הוא רכבל שמגיע עד לצלב המילניום שנמצא בפסגת ההר ודנו שבמקדוניה הצפונית.[19][16] הרכבל משמש לתצפית פנורמית על העיר וההר, והוא מנוהל על ידי JSP סקופיה (מק').
המכרז להקמת הרכבל הוצג ב-25 בנובמבר 2009, עם מועד אחרון להגשה ב-11 בפברואר 2010.[20] ב-3 ביולי 2011, נפתח רכבל הצלב המילניום, ואורכו כ-3.5 ק"מ.[17][18]
בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבל כולל 28 מעליות גונדולה רגילות ל-8 איש ו-2 מעליות גונדולה VIP ל-4 איש. אורכו של המסלול כ-1,750 מ', כאשר הנסיעה נמשכת כ-6–8 דקות.
בניית הרכבל, בעלות של כ-6.7 מיליון יורו, בוצעה על ידי החברה האוסטרית, Doppelmayr Garaventa Group (אנ').[17]
דעת קהל ומחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הסכסוך ב-2001 שימש צלב המילניום למפלגת השלטון, VMRO-DPMNE, תביעה פוליטית על סקופיה בדמות סמן טריטוריאלי ”[בשביל] לשמש תזכורת למי שייכת העיר”.[21] צלב המילניום נהיה לסמל המדגיש את הנוכחות המקדונית בסקופיה באמצעות בידול והבחנה פוליטית ודתית.[9][11] עבור מקדונים רבים, צלב המילניום הוא סמל פוליטי ולאומי חשוב.[21] בניית הצלב הייתה גם טענה של אוטוקפליה מקדונית בת 1,000 שנה שכוונתה כנגד הכנסייה האורתודוקסית הסרבית שאינה מכירה בכנסייה האורתודוקסית המקדונית כגוף עצמאי.[2] האנדרטה נבנתה ללא התייעצות ציבורית או התחשבות ברגישויות ובהבדלים, שכמו כן צלב המילניום קידם רק דת אחת.[21] בניית צלב המילניום היה פעולה בולטת של דה-חילון שבוצע על ידי השלטון מאחר שהשלטון קידם את הדת במדינה, באמצעות התקנת סמל שמבוסס על אמונה במקום על הציבור.[21]
צלב המילניום ספג ביקורת קשה מצד ארגונים לא-ממשלתיים על פעולות שננקטו על ידי הממשלה שהגבירו את המתיחות בקרב דתות שונות במקדוניה הצפונית. כל קבוצות אתניות אחרות במקדוניה הצפונית רואות בצלב מניעה לניהול המגוון התרבותי וכמונומנט של פונדמנטליזם שמעורר פרובוקציה לא-נוצרית. אלבנים וקבוצות אתניות אחרות במקדוניה הצפונית, בעיקר מוסלמיות, מתרעמים על האנדרטה ורואים בה הצהרה פוליטית של הממשל כי עיר הבירה שייכת רק למקדונים.[1] במקדוניה הצפונית, קתולים ומוסלמים תופסים את הצלב כמשהו פוגעני.[2] הוויכוחים סביב הצלב, בהקשר של רב תרבותיות ושוויון מוסלמי, העמיקו את הפילוגים בקרב בני אמונות שונות במקדוניה הצפונית.[14][22]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
צלב המילניום -
מבט על צלב המילניום -
מבט על צלב המילניום, ממרכז סקופיה -
רכבל "צלב המילניום" -
מבט על הרכבל, בחלקו העליון של המסלול -
הצלב, מבט מקניון סיטי סקופיה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Ragaru, Nadege (2008). "The Political Uses and Social Lives of "National Heroes": Controversies over Skanderbeg's Statue in Skopje". Südosteuropa. 56 (4): 529. אורכב מ-המקור ב-2019-02-22. נבדק ב-2019-03-06.
- ^ 1 2 3 4 Ramet, Sabrina P. (2005). "The Politics of the Serbian Orthodox Church". In Vjeran, Pavlaković; Ramet, Sabrina P. (eds.). Serbia Since 1989: Politics and Society Under Milošević and After. University of Washington Press. p. 269. ISBN 9780295802077. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 1 2 3 Kosiński 2014, pp. 47, 78.
- ^ Vangeli 2010, pp. 90–91.
- ^ 1 2 3 Vangeli 2010, p. 90.
- ^ 1 2 3 Koziura, Karolina (2014). "The struggle over memory hidden in the contemporary cityscape: the example of Skopje 2014, Macedonia" (PDF). Journal of Urban Ethnology: 108. ארכיון (PDF) מ-2019-03-06. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Kosiński 2014, pp. 47–48, 78.
- ^ Kosiński 2014, pp. 48, 78.
- ^ 1 2 Thiessen, Ilka (2018). "Life among Statues in Skopje". In Montgomery, David W. (ed.). Everyday Life in the Balkans. Indiana University Press. p. 256. ISBN 9780253038203. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 1 2 Poposki, Zoran; Todorova, Marija (2016). "Public Memory in Post-Conflcitt Skopje: Civic Art as Resistance to Narratives of Ethnicity and Disintegration". In O'Rawe, Des; Phelan, Mark (eds.). Post-conflict performance, film and visual arts: Cities of memory. Springer. p. 100. ISBN 9781137439550. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ 1 2 Čamprag, Nebojša (2019). "Identity Struggle in Post-Socialist City: Re-Imagineering Belgrade, Remodelling Skopje". In Doğan, Evinç (ed.). Reinventing Eastern Europe: Imaginaries, Identities and Transformations. Transnational Press London. p. 106. ISBN 9781910781876. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Vangeli 2010, pp. 90, 92–93.
- ^ Pajaziti, Ali (13 באפריל 2016). "Interreligious Dialogue in the Macedonian Context". In Aslan, Ednan; Ebrahim, Ranja; Hermansen, Marcia (eds.). Islam, Religions, and Pluralism in Europe. Springer. p. 199. ISBN 9783658129620. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Arifi, Qatip (2009). "Intercultural dialogue in "the form Yugoslav Republic of Macedonia" - How to achieve it?". In Bergan, Sjur; Restoueix, Jean-Philippe (eds.). Intercultural dialogue on Campus. Council of Europe. p. 122. ISBN 9789287165039. ארכיון מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Vest newspaper (אורכב 30.04.2009 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 Kosiński 2014, pp. 48, 79.
- ^ 1 2 3 MIA (ארכיון)
- ^ 1 2 Водно доби жичарница (אורכב 08.04.2016 בארכיון Wayback Machine) - build.mk
- ^ Holzner, Mario; Schwarzhappel, Monika (October 2018). Infrastructure Investment in the Western Balkans: A First Analysis (אורכב 07.03.2019 בארכיון Wayback Machine) (PDF) (Report). Vienna Institute for International Economic Studies. p. 5. Retrieved 5 March 2019.
- ^ Утрински весник (אורכב 17.04.2009 בארכיון Wayback Machine), Жичарницата до Милениумски крст ќе ја гради Владата, пристапено на 8 мај 2010 г.
- ^ 1 2 3 4 Vangeli, Anastas (2010). "Religion, Nationalism and Counter-secularization: The Case of the Macedonian Orthodox Church". Identity Studies in the Caucasus and the Black Sea Region. 2: 91. ארכיון מ-2019-07-02. נבדק ב-2020-12-02.
- ^ Kosiński, Wojciech (2014). "Miasto-świadek historii: dobro i zło, piękno i brzydota" (PDF). Przestrzeń I Forma. 2: 48, 78–79. ארכיון (PDF) מ-2020-12-02. נבדק ב-2020-12-02.
