ציסטה נרתיקית

ציסטה נרתיקית (באנגלית: vaginal cysts), ידועה גם בשם "כיסתה נרתיקית", היא ציסטה שפירה נדירה אשר מתפתחת בדופן הנרתיק. היא יכולה להיות מולדת או להופיע בילדות ובבגרות. ברוב המקרים אינה גורמת לתסמינים ומופיעה עם מעט סיבוכים או ללא סיבוכים כלל.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציסטות מולריות זהו הסוג הנפוץ ביותר של ציסטה נרתיקית. ציסטה זו מתפתחת בדרך כלל על דופן הנרתיק האנטרולטרלית.
ציסטה קשקשית מהווה כ-23% מכלל הציסטות בנרתיק והיא השנייה בשכיחותה. מקורה של הציסטה ברקמת אפיתל שנותרה מניתוחים או מטראומה אחרת. היא נמצאת לרוב על דופן הנרתיק האחורי התחתון.
ציסטה אפידרמואידית ממוקמת בקצה התחתון האחורי של הנרתיק. נוצרת מחתיכות קטנות של אפיתל שנלכדו מתחת לפני השטח כתוצאה מתיקון כירורגי לא מושלם לאחר אפיזיוטומיה.^[1]
ציסטה של צינור גרטנר מתפתחת משרידי רקמות קטנות שהגיעו מצינור המזונפרי (אנ').

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים הסימפטומים הם מינימליים או נעדרים אך יש נשים שעלולות לחוות לחץ וגינאלי, אי נוחות, נפיחות, יחסי מין כואבים או דימום.

לכל סוג ציסטה סימפטומים ספציפיים המאפיינים אותה, כך למשל ציסטה של צינור גרטנר גורמת לתסמינים הבאים: זיהום, בעיות בתפקוד שלפוחית השתן, כאבי בטן, הפרשות מהנרתיק ובריחת שתן.

אבחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחון מתבצע באמצעות שימוש באולטרסאונד, סריקת CT ו-MRI. בסריקות אלה הציסטות נראות כמו מבנים אחרים הבולטים מהנרתיק כדוגמת רקטוצלה וציסטוצלה, לכן יש צורך בהערכה היסטולוגית היכולה לאשש את האבחנה כי המבנה הוא אכן ציסטה נרתיקית. בנוסף ניתן לאבחן את הסוג הספציפי של הציסטה.

ציסטות בנרתיק מתגלות לעיתים קרובות במהלך בדיקת אגן שגרתית או במהלך בדיקה דו-ממדית.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר טיפולים אפשריים בציסטה נרתיקית בהתאם לסוגה, ומיקומה בנרתיק:

ניתן להסיר ציסטות על ידי ניתוח פולשני וניקוזה. הסיבוכים בניתוחים אלה מעטים ולרוב תלויים במיקום הציסטה בנרתיק. כאשר הציסטה מוסרת בניתוח הסיכוי שהיא תחזור נמוך.
במקרים בהם הוחלט לא להסיר את הציסטה אצל הרופא המטפל, מתקיימות ביקורות חוזרות באופן סדיר על מנת לוודא שאין שינויים בציסטה כלומר שאינה גדלה, קטנה, משנה את צבעה וכו'.
במקרים מסוימים ציסטות מטופלות על ידי מתן אנטיביוטיקה.