ציילסהיים
 סמל ציילסהיים | |
 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| עיר אם | פרנקפורט |
| שטח | 4.3 קמ"ר |
| קואורדינטות | 50°05′49″N 8°29′33″E / 50.096944444444°N 8.4925°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
  | |
ציילסהיים (בגרמנית: Zeilsheim) הוא רובע במערב פרנקפורט אם מיין, גרמניה. הוא מחולק למחוזות (שטאדטבצירקה) ציילסהיים-מזרח, ציילסהיים-דרום וציילסהיים-צפון.
ציילסהיים היא הרובע המערבי ביותר בפרנקפורט. היא מעט כפרית באופייה והשדות סביבה צופים על הרי הטאונוס (אנ').
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציילסהיים גובלת בקריפטל (אנ') במערב, בלידרבאך אם טאונוס (אנ') בצפון, במחוז אונטרלידרבאך בצפון-מזרח, בהכסט (Höchst) במזרח, ובזינדלינגן (Sindlingen) בדרום-מזרח. בצפון ובמערב היא גובלת בכביש אוטובאן 66 ויסבאדן-פרנקפורט.
תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחוב הראשי של הרובע הוא Landesstraße 3018 שמוביל מקלקהיים (Kelkheim) דרך אונטרלידרבאך (Unterliederbach) וציילסהיים להופהיים (Hofheim am Taunus). דרך זו מכונה פאפנוויזה (Pfaffenwiese) או רחוב הופנהיים (Hofheimer Straße). זהו רחוב מרכזי המשמש תחבורה ציבורית. ציילסהיים מקושרת בקו אוטובוס למגדל התצפית בבוקנהיים, לגרייסהיים ולנידראד, ובאמצעות קווי אוטובוס אזוריים לשוואלבאך אם טאונוס והופהיים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב בציילסהיים נוסד על ידי חברת Hoechst AG (אנ') כדי לספק דיור לעובדים בסמוך למפעלים שלה. ישוב דומה הוא היימכן באונטרלידרבאך. הרחוב הראשי של היישוב נקרא ציילסהים החדשה (Neu-Zeilsheim). כמעט כל הרחובות המצטלבים מסודרים לפי האלף-בית. כיום במרכז היישוב ניצבת כנסייה שהוקמה בשנת 1912. בגבול המערבי של היישוב ניצב בניין בית הספר על שם קתה קולוויץ, שהוקם בשנת 1902.
בצפון ובדרום-מזרח לציילסהיים קמו היישובים טאונוסבליק (נוף טאונוס) ומרכנזידלונג (יישוב סיפורי אגדות). שמו של היישוב הצפון-מערבי נובע מהיכולת לראות את הרי הטאונוס ביום בהיר. מרכנזידלונג שוכן דרומית לכביש הראשי. השם מתייחס לחזיתות הבתים, המכילות תמונות מסיפורי האחים גרים.
הרובע הוקם לראשונה כעיירה העצמאית ציולפסהיים (Ciolfesheim) בשנת 794.
בשנת 1917 שולבה העיירה בעיר הכסט (Höchst). בשנת 1928 שולבה העיירה יחד עם הכסט בעיר פרנקפורט.
בציילסהיים פועל גם מוזיאון קטן עם תערוכות מתחלפות על תולדות הרובע.
מחנה העקורים בציילסהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת סיור של אנשי ה-"וועדה הבין-ממשלתית לפליטים" בפרנקפורט נחשפו לנגד עיני אנשי הוועדה מצבם של היהודים שנמצאים עדיין בין כותלי מחנות הריכוז באזור. מצבם של היהודים הביא את אנשי הוועדה הודעה למסקנה כי יש להקים מחנה קליטה ליהודים, שימוקם ברובע צלסהיים של העיר.[1]
בעקבות סיור הוועדה ומסקנותיה הוקם מחנה עקורים בציילסהיים על ידי חיילים וקצינים מהבריגדה היהודית. מחנה זה מנה כ-5000 יהודים עקורים, ניצולי שואה.
מחנה העקורים בציילסהיים מוקם ברחובות סמוכים שפונו מתושביהם הגרמנים על פי בקשת בעלות הברית.
על פי עדויות באי המקום, מחנה העקורים בציילסהיים אופיין בתנאים טובים למדי והיהודים ששהו בו פיתחו קהילה יהודית מסורתית חסידית.[2]
חלק ממאמצי שמירת הרוח של קהילה זו היה בהקמת סמינר 'בנות יעקב', סמינר זה פעל בצד תורני-לימודי וכן ניסה לחזק את רוחן של בנות הסמינר לאחר השבר שחוו בימי המלחמה.
בשנת 1946 ביקרו בה דוד בן-גוריון והגברת הראשונה לשעבר אלינור רוזוולט. אנדרטה בפארק שמאחורי בניין העירייה מוקדשת לעקורים אלה.
מינהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציילסהיים מחולקת לשלושה מחוזות: צפון, דרום ומערב.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ציילסהיים -
בית הספר על שם קתה קולוויץ -
הכנסייה הפרוטסטנטית -
יציאה מהאוטוסטרדה ליד ציילסהיים
