צח גרניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

צח גרניט (נולד ב-1969) הוא מנכ"ל האופרה הישראלית[1], פעיל בתחום התרבות ואיש תקשורת לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרניט נולד לאב שהיה בעל חברת השמה ואם שהייתה אשת חינוך, מורה ובעלת גן פרטי. עם נישואיהם התגוררו הוריו בבת ים, ובגיל 12 עבר גרניט עם משפחתו ליהוד.

בילדותו לימד את עצמו לנגן בפסנתר וכשהיה בן 12 החל ללמוד פסנתר אצל מורה פרטית, וכדי לממן את הלימודים, העביר שיעורים פרטיים במתמטיקה.[2]

בסיום לימודי התיכון בתיכון מקיף יהוד התגייס לצבא ושירת כקצין, ועם שחרורו נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית[2].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודי המשפטים התמחה גרניט במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', אך לאחר שנה בתפקיד החליט כי אינו מעוניין בקריירה בתחום, וב-1999 כשאיגוד תחנות הרדיו האזוריות, שהיה לקוח של המשרד חיפש מנכ"ל, ניצל את ההזדמנות.[3]

בתפקידו החדש עבד גרניט עם יוהנה פרנר שבהמשך צירפה אותו לצוות ההקמה של ערוץ 10 שבו הייתה שותפה, והוא מונה למנהל לוח התוכניות בערוץ.[2]

ב-2003 התבקש על ידי שרת החינוך והתרבות לימור לבנת להצטרף למשרדה כיועץ לענייני בתרבות, וכיהן בתפקיד זה במשך 3 שנים. בין המהלכים שהוביל היו גם ניסוח ואכיפת קריטריונים לחלוקת תקציבי התרבות למוסדות הנתמכים על ידי המדינה[3].

כשלבנת עזבה את המשרד המשיך לתפקיד מנהל מכרזי הרדיו של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו,[4] ואחר כך עמד בראש תחום החינוך במינהלת המאה של עיריית תל אביב-יפו.[2]

בשנת 2009, עדיין תחת כהונתה של לבנת, מונה כראש מינהל התרבות.[3][5] במסגרת תפקידו הקים את ועדת הפרינג' של המינהל, וסייע לגבש המלצות להגדלת תקציב התרבות ב-400 מיליון ש"ח, שלימים היוו את הבסיס להמלצות צוות ספיבק-יונה.[6] לאחר כשנה וחצי פרש גרניט מהתפקיד, צעד שהתקבל בהפתעה מצד רבים בעולם התרבות.[2].

ב-2013 מונה למשנה למנכ"ל מוזיאון ישראל וכיהן בתפקיד עד אוקטובר 2016, אז נבחר להחליף את חנה מוניץ כמנכ"ל האופרה הישראלית. גרניט נכנס לתפקידו בתחילת 2017[1].

במהלך מגפת הקורונה נמתחה ביקורת על התנהלותו, לאחר שזימן בנובמבר 2020 55 מתוך 62 זמרי האופרה לשימוע לפני פיטורים, מתוך כוונה לא לקיים הופעות בהשתתפות המקהלה בעונה 2020/21 בשל היות ההופעות מקור הדבקה גבוה .[7] לאחר פגישה של גרניט עם שר התרבות דאז חילי טרופר הוחלט על הקפאת הפיטורים, ובסופו של משא ומתן ארוך נחתם הסכם קיבוצי חדש בין הצדדים.[8]

במסגרת תפקידו באופרה נתן גרניט מקום מרכזי ליוצרים ישראליים (ובהם: עידו ריקלין, ענבל פינטו, שירית לי וייס, חנן שניר, נדב ברנע) ולזמרים ישראליים שמילאו תפקידים ראשיים באופרות שהועלו באופרה הישראלית.

גרניט שימש במשך שנים רבות גם כמרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו והעביר קורסים בתחומי מדיניות תרבות וחופש הביטוי בדיני התקשורת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרניט נשוי לאדיר שטיינר. באחד הדייטים הראשונים של השניים, בשנת 1996, הזמין אותו שטיינר לצפות ב"נבוקו" באופרה הישראלית, וזו הייתה הפעם הראשונה בה צפה גרניט באופרה.[2] ב-2004 ביקש שטיינר להעביר לגרניט מחצית מזכויותיו בדירתם בתל אביב, וערער לבית המשפט העליון על החלטותיהם של המפקחת על שומת המקרקעין, מנהל מס שבח מקרקעין וועדת הערר למיסוי מקרקעין שלא אישרו פטור ממס שבח ומס רכישה על ההעברה, בדומה לזוגות סטרייטים.[9] בעקבות ערעורם נקבעה הנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שלא להפלות זוגות חד-מיניים במקרקעין.[10] גרניט ובן זוגו מתגוררים בתל אביב עם שני ילדיהם.

לגרניט שתי אחיות - סלעית גרניט, מנכלי"ת חברת המחקר העסקי "אדיקט",[11] והשחקנית מיכל גרניט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מרב יודילוביץ', צח גרניט ינהל את האופרה הישראלית, באתר ynet, 13 באפריל 2016
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 אתר למנויים בלבד אמיר מנדל, צח גרניט רוצה להביא לאופרה את הקהל של טרנטינו, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2019
  3. ^ 1 2 3 מרב יודילוביץ', אושר מינוי צח גרניט לראש מנהל תרבות, באתר ynet, 1 באוקטובר 2009
  4. ^ אפרת אדיר, מכרזי הרדיו האזורי יצאו לדרך, באתר ביזפורטל‏, 19 בפברואר 2007
  5. ^ אישור מינוי מנהל מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט | מספר החלטה 770, באתר GOV.IL
  6. ^ הילו גלזר, צדק חברתי גם בתרבות?, באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2011
  7. ^ מאיה נחום שחל, במחאה על ההחלטה לפטר 55 מבין 62 זמרי מקהלה: "שירת העבדים" ברחבת בית האופרה, באתר כלכליסט, 18 בנובמבר 2020
  8. ^ מאיה נחום שחל, אחרי מו"מ של שנה וחצי, נחתם הסכם קיבוצי באופרה הישראלית, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2021
  9. ^ ע"א 8715/30 אדיר שטיינר נ. מנהל מס שבח מקרקעין, ‏29 בפברואר 2004
  10. ^ דובר משרד המשפטים, עמדת היועץ המשפטי לממשלה לגבי זכויות בני-זוג מאותו המין - 2004, ‏8 בדצמבר 2004
  11. ^ נגה שנער-שויער, "עבדתי סביב השעון, הצטיינתי, היו לי הישגים. ואז התחילו מיחושים", באתר Xnet‏, 9 ביולי 2017