צופית מלכותית
 צופּית מלכותית
| |
|---|---|
זכר של צופית מלכותית
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | חולייתנים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | צופיתיים |
| סוג: | צופית |
| מין: | צופית מלכותית |
| שם מדעי | |
 Cinnyris regiusרייכנוב, 1893 | |
| |
צופית מלכותית (שם מדעי: Cinnyris regius) היא מין של ציפור שיר ממשפחת הצופיתיים. היא אנדמית ליערות הרריים במזרח אפריקה, באזור בקע אלברטין (אנ').
_male_moulting.jpg)
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצופית המלכותית היא צופית בינונית. לזכר הבוגר יש ראש וחלקים עליונים בצבע ירוק-זהוב ססגוני, כנפיים וזנב כהים וחזה ובטן באדום וצהוב. לנקבה הבוגרת חלקים עליונים בצבע זית עמום, עם חלקים תחתונים צהבהבים ומפוספסים קלות. הזכר בולט בייחודו, אבל הנקבה דומה לנקבות ממיני צופית אחרים ויש להכיר את ההבדלים הקטנים.למשל, הבדל הבולט בינה לבין נקבת צופית רוקפלר (אנ') (Cinnyris rockefelleri), הוא גרון חיוור יותר. הנקבה ה"מלכותית" דומה גם לנקבת צופית כפולת-צווארון רוונזורי (אנ') (Cinnyris stuhlmanni) ולנקבת צופית כפולת-צווארון צפונית (אנ') (Cinnyris reichenowi), אך לאלה יש חלקים עליונים ירוקים יותר וחלקים תחתונים צהובים יותר. מין דומה נוסף הוא צופית צהובת-בטן (Cinnyris venustus), אך ניתן לזהות את הצופית המלכותית לפי החלקים העליונים הזיתיים יותר והחלקים התחתונים בגוון צהבהב-זיתי אחיד יותר.[2]
תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור התפוצה של הצופית המלכותית משתרע על פני כל בקע אלברטין (מאוגנדה ועד טנזניה), שם היא חיה ברום 1,500–3,100 מטר מעל פני הים.[3] בתי הגידול שלה כוללים יערות הרריים ירוקי-עד, יערות מעורבים, יערות גידול משני, שטחי שיחים ובמבוק.[2]
סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצופית המלכותית היא מין נפוץ. מגמת האוכלוסייה נחשבת בירידה בגלל אובדן בית הגידול המיוער. עם זאת, לא זוהו איומים מיוחדים והאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע העריך את מצב שימור הציפור כללא חשש.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צופית מלכותית, באתר ITIS (באנגלית)
- צופית מלכותית, באתר NCBI (באנגלית)
- צופית מלכותית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צופּית מלכותית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Mann, Clive F.; Cheke, Robert A. (2010). Sunbirds: A Guide to the Sunbirds, Flowerpeckers, Spiderhunters and Sugarbirds of the World. Bloomsbury Publishing. p. 274. ISBN 978-1-4081-3568-6.
- ^ 1 2 Cinnyris regius. BirdLife International. 2016.