צו"ל

כיפה עם סרט (משמאל) וכיפה בלי סרט (מימין). בציבור החרדי הליטאי-ספרדי מסמל קיומו של הסרט את רמת ה"מודרניות" או ה"צו"ליות" של החובש אותה. בדרך כלל, כיפה עם סרט נחבשת על ידי חרדים אדוקים יותר.

צוּ"ל, או צוּלניק או צוּלער (בלשון נקבה: צוּ"לית וצוּ"לניקית) הוא שם תואר סטריאוטיפי בסלנג הדתי והחרדי לדמות המאופיינת בצדיקות יתר ופעמים רבות אף צדקנות, לפעמים בקונוטציה שלילית. הכינוי מורכב מראשי התיבות של הביטוי צדיק ורע לו.

הצו"ל האופייני נתפס כמי שמציית לכללים, וכן כאחד שאינו משקיע בלבושו ומחמיר בהלכות מעבר למה שנדרש ממנו ב"דרגתו הרוחנית". הצו"ל יהיה טיפוס רציני, מתנזר ממנעמי העולם הזה עד כמה שניתן, וייתפס לרוב עוסק בפעולה דתית כמו לימוד או תפילה.

הצו"ליות האופייניות נתפסות ככאלה הלבושות בצניעות מוקפדת, ולרוב הן יימנעו בצורה מכוונת מלבוש העלול להיתפס כ"מודרני". הן אף יעסקו רבות בפעולה דתית כמו קריאת ספרי מוסר, אמירת תהילים או התנדבות בארגון חסד.

המילה אינה משמשת דווקא כאפיון שלילי אלא גם כפרמטר המתאר את רמת ה"צדיקות" של האדם המדובר.

במהלך השנים התפתח סלנג הצו"ל ונוספו לו כמה מילים שמגדירות את רמת וסגנון הצוליו"ת, צו"ל נזוף - שפירושו כי מעבר למה שמסמל הצו"ל הרגיל, אותו אדם מתהלך כשעל פניו הבעה כשל אדם נזוף. כמו כן צו"ל עולמים - שפירושו מי שלעולם לא נראה חיוך על פניו. מהצד השני צו"ל שמח - בא לבטא סגנון של בחור או ישיבה שלמרות ההתנהגות הרצינית, מוטיב השמחה משתלב עם הציות וההתנזרות. צו"ל מתפתח - שפירושו מי שבמקור התנהגותו וקוד לבושו הוא של צו"ל, אבל הוא בתהליך של התפתחות ללבוש והתנהגות פתוחה יותר. בחלק מהישיבות ישנם סלנגים נוספים שבאים לבטאות את סגנונו של הצו"ל, כצו"ל סוודר וצו"ל טישו.

בסדרה שבאבניקים השחקן אורי לייזרוביץ' שמגלם את דמותו של גדליה משחק את דמות הצו"ל בישיבה, הסדרה הכניסה את המונח לשיח הישראלי.

ראו גם

• עגה חרדית