צבי אטקין

צבי אטקין
לידה	18 בספטמבר 1915; אוקראינה
פטירה	12 ביולי 1996 (בגיל 80); חצור אשדוד, ישראל
מדינה	ישראל
צאצאים	עפרון אטקין
מספר צאצאים	3

צבי אטקין (18 בספטמבר 1915 - 12 ביולי 1996) היה מחלוצי הוראת השפה הערבית הפלסטינית בבתי הספר הממלכתיים בישראל, ומחברם של מספר ספרי לימוד בתחום זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטקין נולד בעיירה היהודית גורדוניה שבאוקראינה, למשפחה יהודית חסידית ציונית. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתגוררה תחילה בתל אביב ובעכו ולאחר מכן עברה לרחובות והשתקעה בה. כנער היה פעיל בתנועת הצופים ולאחר מכן בתנועת השומר הצעיר.

בשנת 1931 הצטרף לארגון ההגנה, בו היה פעיל עד לשנת 1948 ובמסגרתו עבר הכשרות שונות ומילא תפקידים מגוונים. בנוסף שירת כגפיר במשטרת היישובים העבריים ונוטר בנפת ראשון לציון.

בשנת 1937 הצטרף לגרעין "ארץ ישראלי ג" של השומר הצעיר, אשר הקים בשנת 1946 את קיבוץ חצור (חצור אשדוד).

בשנת 1944 נשלח על ידי ארגון ההגנה לשמש בתפקיד מוח'תאר ביישוב מצפה גבולות. במבצע ההתיישבות במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז (5 באוקטובר 1946) במסגרתו הוקמו בן לילה יישובים עבריים חדשים בנגב (מבצע 11 הנקודות), היה אטקין האחראי הביטחוני על שתי נקודות יישוב: נירים ואורים.

בשנת 1947 התמנה לקצין הש"י של נפת הנגב. בשנה זו גם נישא לשושנה הופמן, פעילה בתנועת השומר הצעיר בארצות הברית, שעלתה לישראל שנה קודם לכן. בתקופת מלחמת העצמאות שירת בחיל המודיעין כקצין אחראי על חקירות שבויים בחזית הדרום. לאחר תום המלחמה חזר להתגורר ולעבוד בקיבוץ.

בקיבוץ עבד באריזת הדרים, ביציקת בלוקים ובמסגרות. לאחר תקופת לימודים בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לעבוד בהוראת השפה העברית באולפן חצור, ובהוראת השפה הערבית בבית הספר שבקיבוץ.

בהמשך עבד במכון ללימודים ערביים במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שם עסק בהוראת השפה הערבית המדוברת והקים את מפעל ההשתלמויות "מזרחנים צעירים", אותו ניהל במשך כעשרים שנה. בתקופה זו חיבר מספר ספרי לימוד לשפה הערבית המדוברת.

בנו הבכור, עמרם אטקין, יליד 1951, נהרג בתאונת דרכים בכביש הערבה בשנת 1973. הותיר אחריו שני בנים נוספים, כולל עפרון אטקין.

בשנת 1975 זכה בפרס ע"ש מולה אגין לעידוד עבודות מחקר והגות בנושאי השלום ואחוות עמים. ב-1980 זכה בפרס מטעם הוועד הבין-דתי בישראל על פעילותו לקידום השלום וההבנה בין העמים. ב-1987 זכה בפרס "הקרן החדשה לישראל" על מפעלו להנחלת הלשון הערבית בין תושבי הארץ. ב-1994 קיבל משר החינוך והתרבות, פרופ' אמנון רובינשטיין, אות הוקרה ושבח על מפעל חיים בהנחלת הלשון הערבית ותרבותה בבתי הספר העבריים במדינת ישראל.

נפטר בשנת 1996 ונקבר בבית הקברות בקיבוץ חצור.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספל קפה לקט סיפורים בערבית מדוברת, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים וספריית פועלים, 1976.
לקט לחנים - שירים מן ההווי הערבי, ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה, 2013 (הוצאה מחודשת).
סיפורים מומחזים: קובץ סיפורים מומחזים בערבית מדוברת, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור חיים – צבי ושושנה אטקין, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי אטקין, דף שער בספרייה הלאומית