פשר חבקוק
פשר חבקוק היא מגילה אשר התגלתה כמעט בשלמותה במערה מס' 1 בקומראן, אחת מתוך שבע מגילות שהתגלו במקום בשנת 1947, ומוצגת כיום במוזיאון ישראל. המגילה מפרשת את שני הפרקים הראשונים של ספר חבקוק ומתייחסת למאבקי כוח בין האוכלוסייה הדתית בירושלים ובין הכוהנים ששירתו בבית המקדש השני. כמו כן החיבור מתייחס לתוצאות הכיבוש הרומאי והשלכותיו על האוכלוסייה. המגילה שופכת אור על חיי קהילת המתיישבים בקומראן, באזור ים המלח.
המגילה השתמרה כמעט בשלמותה למעט שורותיה התחתונות שנפגעו מעט. היא מורכבת משלושה עשר טורים, המכילים שבע עשרה שורות בכל טור. הכתב במגילה הוא עברי מזמנו של הורדוס והכתוב בטור שלוש עשרה מיוחס למחבר נוסף.[1]
פשר חבקוק, כמו יתר הפשרים, אינה פרשנות במובנה הרגיל. הפשר היא 'פירוש' של התגשמות דברי הנבואה כפי שרואה אותו בעל הפשר. מחברי הפשרים מעתיקים תחילה את דברי הכתובים ומציעים את התגשמות הנבואה במונח: "פשרו" או "פשר הדבר", כלומר, לעניין כך וכך התכוון הנביא. לעיתים קיימת חזרה של הפרשן על כתוב אשר כבר מצוי ואז הוא פותח ואומר "ואשר אמר". המושג 'פשר' מקובל בספרות מחקר המקרא כשם לחיבורים מסוג זה.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלהה ניצן, מגילת פשר חבקוק: ממגילות מדבר יהודה (1QpHab) / ההדירה וצירפה מבוא ופירוש בלהה ניצן. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו 1986.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשר חבקוק, באתר ויקיטקסט- מגילות ים המלח – המיזם הדיגיטלי - מוזיאון ישראל
- מידע על פשר חבקוק בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלמה פיוטרקובסקי, מיהו "מורה הצדק" ולאיזו כת השתייך המחבר: תעלומת מגילת "פשר חבקוק", בעיתון מקור ראשון, 20 באוגוסט 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלישע קימרון, מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים - כרך ראשון, ירושלים, יד בן צבי, 2010, 243
- ^ יעקב שלום ליכט, כת מדבר יהודה וכתביה, בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בתקופת הבית השני, ירושלים, זלמן שזר, תשנ"ו, עמ' 423
