פרשת המניות של נתניהו

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת המניות של בנימין נתניהו (נקראת גם פרשת מניות הפלדה[1] או פרשת המניות[2]) היא פרשה[3] שעלתה לכותרות בטענה שבנימין נתניהו קיבל בשנים 2007 עד 2010 טובות הנאה[4] מבן דודו נתן מיליקובסקי על רכישת מניות בחברת Seadrift, ולא דיווח באופן מלא ושלם אודות הנכסים הפיננסיים הללו שלו למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.[5] כן הועלו טענות שנתניהו פעל בניגוד עניינים לטובת מיליקובסקי עת התמנה בשנית לראשות הממשלה.[4]

במסגרת הפרשה, בוצעו בדיקות במשטרה ובפרקליטות בנוגע לחשדות שהועלו, שבסופן הוחלט שלא לפתוח חקירה פלילית כנגד נתניהו בגין היעדר תשתית ראייתית והתיישנות של חלק מהחשדות.[6]

השתלשלות האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2007, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה,[7] רכש נתניהו כ-1% ממניות חברת Seadrift בשווי 600 אלף דולר, דרך חברת ההחזקות NMSD.[8] בשנת 2008 חברת הענק GraphTech התחילה בהליך רכישה של שתי החברות המתחרות Seadrift ו-C/G שבשליטת האחים מיליקובסקי.

ב-31 במרץ 2009 נכנס נתניהו לתפקידו כראש ממשלת ישראל. באותה שנה נתנה ועדת ההיתרים לנתניהו היתר זמני שלא להעביר את המניות שהחזיק בחברה של בני דודיו לנאמנות עיוורת, והוא קיבל הארכה של 30 יום.[7]

בנובמבר 2010, יום אחד לפני חתימת העסקה בה רכשה GraphTech את החברות של האחים מיליקובסקי, מכר נתניהו את מניותיו בחברת Seadrift לחברה אחרת של האחים מיליקובסקי, NMDM, ב-16 מיליון ש"ח,[9] במסגרת עסקת המיזוג שביצעה NMDM עם חברת האלקטרודות GraphTech שנסחרה בבורסה של ניו יורק.[7] בעסקת המיזוג מכרו האחים מיליקובסקי את החזקותיהם בתמורה לכ-700 מיליון דולר, וקיבלו כ-250 מיליון דולר במזומן, 200 מיליון דולר באג"ח ועוד 24 מיליון מניות שהיו שוות ל-11.3% מ-GraphTech.[7]

מהחלטת ועדת ההיתרים לשנת 2010 עולה כי נתניהו לא העביר בשנת 2010 לנאמנות עיוורת את מניותיו בחברת NMDM, שפעלה בתחום תוספי הפלדה.[7]

נתן מיליקובסקי כיהן עד 2013 גם כדירקטור ב-GraphTech.[10]

בתקופת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הודיעה פרקליטות המדינה כי החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סביב פרשת המניות, לא תתקבל לפני יום הבחירות.[11]

ב-22 במרץ 2019 דווח כי נשקלה בדיקה לפני חקירה פלילית בפרשה. במשרד מבקר המדינה בחנו בקשות והתכתבויות של נתניהו מתקופת המבקר מיכה לינדנשטראוס.[12][13]

ב-16 באפריל 2019 דווח באמצעי התקשורת כי משטרת ישראל פתחה בבדיקה, כאשר חוקרי יחידה להב 433 גבו עדות מאדם שסיפק מידע והקלטות הקשורות לבני משפחתו של נתן מיליקובסקי.[14] עם זאת, במשטרה מסרו בתגובה לפרסומים כי לא פתחו בבדיקה או בחקירה הנוגעת לפרשת המניות של נתניהו, וציינו כי גביית העדות הייתה בעקבות פניית העד למשטרה.[9]

ב-24 באפריל 2020 פורסם כי בפרקליטות נערכים לאפשרות של פתיחת חקירה בתיק פרשת המניות של ראש הממשלה.[15] כמו כן, דווח שהייתה בדיקה משטרתית שהוקפאה לפני הבחירות. הבדיקה התחדשה אחריהן.[6]

הבדיקה שנערכה במשטרה יחד עם רשויות נוספות כללה פניות לרשויות בחו"ל.[16]

ב-15 באוקטובר 2020, היועמ"ש קיבל את עמדת המשטרה והפרקליטות והודיע שלא יפתח בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשה.

בנימוקים נכתב: "הפער המשמעותי בין מחיר רכישת האחזקות בשותפות NMSD, ובעקיפין בחברת סידריפט, בשנת 2007, עליו דיווח נתניהו, לבין מחיר מכירת הזכויות בשותפות למיליקובסקי בשלהי שנת 2010, כמו גם השוואה למחיר רכישת מניות סידריפט על ידי צד ג' בשנים אלה, העלו אפשרות כי נתניהו רכש את הזכויות בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום הנמוך באופן ניכר משווין הריאלי, ובכך קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר. בהמשך, בשנת 2010, עת מכר נתניהו את הזכויות בשותפות למיליקובסקי, במחיר אשר, על פניו ובהתאם לאינדיקציות הראייתיות, משקף שווי ריאלי או קרוב לכך, צמח לנתניהו רווח גדול שמקורו באותה רכישה מעוררת סימני שאלה שבוצעה בשנת 2007. אמנם, נוכח חלוף הזמן הרב, קיים קושי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר לקבוע ממצאים באשר לקיומה והיקפה של טובת ההנאה, הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן עסקינן. אולם, נוכח האמור לעיל, יצאתי מנקודת הנחה כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי בשנת 2007. אמשיך את הניתוח לאור הנחה זו."

לדברי מנדלבליט, בשנים 2007–2010 לא נמצא בסיס מספק בתשתית הראייתית לאינטרס של מיליקובסקי בישראל שנתניהו יכול היה לקדם – ולכן לא הייתה צדקה לחקור חשד לשוחד. קבלת כספים בסכומים כאלה על ידי איש ציבור יכולה להוות גם עבירה של מרמה והפרת אמונים – אלא שלדברי היועץ, כשהפרשה הגיעה לידיעת הרשויות, כבר חלפה תקופת ההתיישנות על העבירה הזו (תקופה קצרה יותר מאשר בעבירת שוחד). מנדלבליט קבע כי מהבדיקות שערכו גופי האכיפה השונים לא נמצאו ראיות כי נתניהו ידע על קשר כלשהו בין עסקיו של מיליקובסקי לבין רכישת כלי השיט מ"טיסנקרופ", שחברת Seadrift סיפקה לה תוספי פלדה.[17][18]

בעקבות הפרשה וגילוי אופי הקשרים בין השניים, מנדלבליט שינה את גישתו וקבע כי 300 אלף הדולר שנתניהו קיבל ממיליקובסקי לצורך עניינים משפטיים מנוגדים לחוק המתנות.[19][20][21]

בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשה.[22]

מקור הטענה לטובת ההנאה והסבר אפשרי לחידת ה"נס הכלכלי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס הטענה לטובת הנאה במניות סידריפט עומד הפער הבלתי מוסבר לכאורה בין שווי סידריפט בעסקת נתניהו ובין שווי החברה בעסקת פלקון-גרפטק. לפי הפרסום במרץ 2019,[23] נתניהו רכש את המניות ב־2007 לפי שווי חברה של 37.5$ מיליון, ואילו ב־2008 קרן ההון פלקון מכרה את אחזקותיה לגרפטק לפי שווי חברה של כ־715$ מיליון. פי 20 מהשווי לפיו רכש נתניהו, או הנחה של כ־95%.

גם היועץ המשפטי במכתב סגירת התיק התייחס בחשד לפער בין שווי החברה בעסקת נתניהו, והשווי הנגזר מעסקת צד ג׳, כאשר הכוונה היא ככל הנראה לעסקת פלקון-גרפטק משנת 2008.[17]

ב-2010 השלימה גרפטק את רכישת שאר מניות סידריפט לפי שווי שוק של כ־421$ מיליון. שווי החברה ירד בכ־40% בין 2008 ל־2010 בעוד נתניהו הרוויח מאות אחוזים על השקעתו ומכאן הטענה ל"נס כלכלי" חשוד.[24]

גילויים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2020 תוקן שווי סידריפט לפיו נתניהו רכש מניות מ־37.5$ מיליון ל־107$ מיליון. הטעות במקור נבעה מחישוב שווי השוק כאילו המניות נרכשו בסידריפט עצמה כאשר למעשה המניות נרכשו בחברת אחזקות שהחזיקה בבעלות חלקית בלבד בסידריפט.[8]

בפברואר 2021 פורסם כי קרן פלקון שמכרה את מניותיה ב־2008 לפי שווי חברה של כ־715$ מיליון, רכשה את אותן המניות בשנת 2005 לפי שווי חברה של כ־10$ מיליון. כעשירית בלבד מהמחיר בעסקת נתניהו. שווי סידריפט צמח פי 73 בין 2005 ל־2008 על בסיס תנופת תשתיות בסין וביקושי שיא לסחורות.[24]

כמו כן פורסם כי בחודשים שקדמו לקניית המניות על ידי נתניהו, התבצעו לפחות שלוש עסקאות קנייה ומכירה על פי שווי חברה דומה לשווי לפיו נתניהו קנה את המניות. מחיר העסקאות האחרות נקבע לפי מבחני הערכת שווי הוגן ומחזק את טענת נתניהו כי רכש את המניות במחיר ששיקף את ערכן הריאלי.[24]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, נתניהו, בן הדוד והגרסאות הסותרות: כל מה שצריך לדעת על פרשת מניות הפלדה, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2019
  2. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, שנה לפרשת המניות: ההסברים של נתניהו למבקר המדינה רק מסבכים את מצבו, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2020
  3. ^ נעמה סיקולר, ‏לחקור את פרשת המניות כאילו לא היתה פרשת צוללות, באתר גלובס, 24 במרץ 2019
  4. ^ 1 2 היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, עיקרי הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית בפרשת המניות, 15 באוקטובר 2020
  5. ^ חן מענית, ‏מדוע התעכב נתניהו בהעברת מניות הפלדה לנאמנות, באתר גלובס, 21 במרץ 2019
  6. ^ 1 2 כאן חדשות, פרסום של פרשננו מרדכי גילת ב-#השבוע: בפרקליטות מיסוי וכלכלה בת"א הוקם צוות שנערך לחקירה פלילית בפרשת המניות של רה"מ נתניהו, באתר טוויטר, ‏24 באפריל 2020
  7. ^ 1 2 3 4 5 תומר גנון, מניות נתניהו בחברה של מיליקובסקי לא היו בנאמנות עיוורת בשנת 2010, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
  8. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד גור מגידו, עד 91%: הנתונים שנמסרו למבקר מצביעים על הנחת ענק ברכישת המניות של נתניהו, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2020
  9. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, המשטרה גבתה עדות מאדם שהעביר לה מידע על פרשת המניות של נתניהו, באתר הארץ, 16 באפריל 2019
  10. ^ תומר גנון ורן אברמסון, מיליקובסקי: "המצב בגראפטק עולה לנו 15 מיליון דולר בשנה", באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
  11. ^ חן מענית, ‏תיק המניות: חקירת נתניהו תיפתח אחרי הבחירות? | בלעדי, באתר גלובס, 26 במרץ 2019
  12. ^ פרשת המניות: הפרקליטות צפויה לבדוק את הצהרות ההון של נתניהו, באתר חדשות 13
  13. ^ פרשת המניות: נשקלת בדיקה לפני חקירה פלילית של הרווחים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  14. ^ המשטרה פתחה בבדיקה הקשורה לפרשת המניות של נתניהו, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2019
  15. ^ מרדכי גילת, בפרקליטות נערכים: פתיחת חקירה בתיק המניות של רה"מ, באתר כאן, ‏24 באפריל 2020
  16. ^ עכשיו זה רשמי: מנדלבליט סגר את תיק המניות של נתניהו, באתר ynet, 15 באוקטובר 2020
  17. ^ 1 2 עכשיו זה רשמי: מנדלבליט סגר את תיק המניות של נתניהו, באתר ynet, 15 באוקטובר 2020
  18. ^ דניאל דולב‏, היועמ"ש קבע כי נתניהו קיבל טובות הנאה בפרשת המניות - אך סגר את התיק, באתר וואלה‏, 15 באוקטובר 2020
  19. ^ אבישי גרינצייג, ‏היועמ"ש התהפך: 300 אלף הדולר שרה"מ קיבל מבן דודו - מתנה אסורה | בלעדי, באתר גלובס, 26 בינואר 2021
  20. ^ היועמ"ש לבג"ץ: "הכסף שקיבל נתניהו מבן דודו מיליקובסקי - מתנה אסורה", באתר ynet, 26 בינואר 2021
  21. ^ דניאל דולב, טל שלו‏, היועמ"ש לבג"ץ: 300 אלף דולר שנתניהו קיבל מבן דודו - מתנה אסורה, באתר וואלה‏, 26 בינואר 2021
  22. ^ בג"ץ דחה עתירה לחקירת פרשת הצוללות - אך הדגיש: נראית התנהלות לא תקינה, באתר ynet, 22 ביולי 2021
  23. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, מועד רכישת מניות הפלדה של נתניהו מוכיח: ראש הממשלה זכה ל-95% הנחה, באתר TheMarker‏, 26 במרץ 2019
  24. ^ 1 2 3 דניאל דולב, סוניה גורודיסקי‏, פרשת המניות: נתניהו קיבל הנחה מבן דודו? הנתונים מציעים גרסה נוספת, באתר וואלה‏, 26 בפברואר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_המניות_של_נתניהו&oldid=37368333"