פרשת הדיילי טלגרף
פרשת הדיילי טלגרף (באנגלית: Daily Telegraph Affair בגרמנית: Daily-Telegraph-Affäre) הוא כינוי לריאיון שערורייתי שמסר וילהלם השני, קיסר גרמניה לעיתון הבריטי דיילי טלגרף ב-1908. הראיון כלל התבטאויות קשות כנגד בריטניה, ועורר זעם רב בגרמניה ובעולם כנגד הקיסר. הפרשה נחשבת לאחד המשגים הפוליטיים החמורים ביותר לכל אורך שנות מלכותו של הקיסר וילהלם.
הראיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילהלם השני היה נכדה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, ובאוקטובר 1908 הוא התארח בטירה בדרום אנגליה. בתקופה זו הוא ניהל מספר דיונים בענייני השעה עם הקולונל הבריטי אדוארד מונטגיו-סטיוארט-וורטלי. וורטלי סיכם את הדיונים, ערך אותם בצורת ריאיון ושלח אותו לדיילי טלגרף. הוא הראה לקיסר את הריאיון לפני כן, והקיסר שלח אותו לברלין כדי שמומחים יעברו עליו. קנצלר גרמניה ברנהרד פון בילוב היה אמור לעבור על המסמך, אולם הוא היה בחופשה, וכמוהו ראש העיתונות של הקיסר אוטו האמאן. לא ברור אם בילוב ראה את המסמך או לא, אולם אלו שאישרו אותו בסופו של דבר היו פקידים זוטרים במשרד החוץ. הראיון התפרסם בדיילי טלגרף ב-28 באוקטובר.
הראיון עורר סערה מיד עם פרסומו. הקיסר וילהלם ראה בו הזדמנות להביע את דעותיו בענייני השעה ולקדם את ידידותו עם בריטניה, אך הראיון כלל התפרצויות מביכות ואמירות מתלהמות כנגד בריטניה: ”אתם האנגלים, מטורפים, מטורפים, מטורפים כמו ארנבות במרץ...”[1] הקיסר גינה את חשדנותם של האנגלים אשר מונעת מהם להדק את קשריהם עם גרמניה, וטען שהעובדה שהאנגלים ”מסרבים ליד המושטת שלי רומזת ש[היד] האחרת אוחזת פגיון. איך אני יכול לשכנע אומה בניגוד לרצונה?”.
ארבע נקודות עיקריות בראיון סיבכו את הקיסר בבעיות שונות:
- טענה שעל אף שהוא עצמו ידיד לבריטניה, העם הגרמני סולד ממנה. טענה שעוררה זעם רב בגרמניה עצמה.
- הקיסר טען שבזמן מלחמת הבורים פנו אליו צרפת והאימפריה הרוסית בהצעה להקים קואליציה אנטי-בריטית עם הבורים. טענה שפגעה קשות ברוסיה ובצרפת.
- הקיסר טען שב-1899 שלח מכתב לסבתו המלכה ויקטוריה ובו תוכניות כיצד למגר את הבורים, וכי אותן תוכניות אומצו בידי הלורד רוברטס בניצחונו על הבורים במהלך מלחמת הבורים. בפועל ב-1896 שלח הקיסר את "מברק קרוגר" המפורסם, אשר בו הביע תמיכה בולטת בבורים.
- טענה כי הצי הקיסרי הגרמני שהתעצם מאוד - דבר שעורר את חשדם של הבריטים, מכוון למעשה כנגד האימפריה היפנית. טענה שגרמה ליפנים לחשוד בגרמניה.[2]
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הראיון גרם לרבים בהנהגה הבריטית לפקפק בשפיות דעתו של הקיסר, ואף היו בגרמניה דיבורים רציניים על כך שהוא עומד להתפטר.[3] הקאנצלר בילוב התנצל ברייכסטאג, והקיסר הזועם, שראה בבילוב את אחד האחראים למשבר, שכן היה עליו לעבור על הראיון בטרם זה פורסם בעיתונות, כפה את פיטוריו כחצי שנה לאחר מכן. הקיסר חלה בעקבות הזעם בגרמניה ובעולם, ובמשך מספר חודשים היה שקט ודיכאוני מאוד.[4] הפרשה נחשבת למשבר האישי החמור ביותר שיצר וילהלם בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, השפיע הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית, ופגע מאוד בתדמיתו של הקיסר בעיני בני עמו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משפט זה מתייחס למכתם מקובל בתקופה הוויקטוריאנית: "משוגע כמו ארנב מרץ" ("Mad as a March hare"). מקורו של מכתם זה באוסף פתגמים שפורסם על ידי ג'ון הייווד בשנת 1546. המכתם מבוסס על האמונה שבעונת הייחום של הארנבים (אשר מתרחשת באנגליה בחודש מרץ) נוטים הללו לאבד את שפיותם ולריב.
- ^ הראיון (באנגלית)
- ^ ברברה טוכמן, המגדל הגאה, כנרת זמורה-ביתן דביר, 1998. עמ' 379.
- ^ ברברה טוכמן, אוגוסט 1914, הוצאת מערכות, 1964. עמ' 19.