פרנקלין קרמייקל
 | |
| לידה |
4 במאי 1890 אוריליה, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוקטובר 1945 (בגיל 55) טורונטו, קנדה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מכללת אונטריו לאמנות ועיצוב |
| פרסים והוקרה |
חבר האקדמיה הקנדית המלכותית לאמנויות |
  | |
פרנקלין קרמייקל (באנגלית: Franklin Carmichael; 4 במאי 1890 – 24 באוקטובר 1945) היה אמן קנדי וחבר בקבוצת השבעה. אף שהיה מפורסם בעיקר בשימוש בצבעי מים, הוא השתמש גם בצבעי שמן, פחם כדי ללכוד את נופי אונטריו שאהב. מלבד עבודתו כצייר, עבד כמעצב ומאייר, יצר חוברות קידום מכירות, פרסומות בעיתונים ומגזינים ועיצב ספרים. לקראת סוף ימיו לימד כרמייקל במחלקה לעיצוב גרפי ואמנות מסחרית במכללה לאמנות באונטריו.
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנקלין קרמייקל נולד בשנת 1890 באוריליה, אונטריו, בנם של דייוויד גרהם וסוזאנה אלינור (סמית') קרמייקל.[1] מכיוון שכישרונותיו האמנותיים כבר ניכרו בגיל צעיר מאוד, אמו רשמה אותו לשיעורי מוזיקה ואמנות.[2]
כנער עבד קרמייקל בחנות הכרכרות של אביו בקישוט הכרכרות, כך תרגל את כישורי העיצוב, הרישום והצביעה שלו.
בשנת 1910, בגיל עשרים, הגיע קרמייקל לטורונטו ונכנס לקולג' לאמנות אונטריו, שם למד אצל ויליאם קרוישנק וג'ורג' ריד. בין חבריו היה גוסטב האן.
בשנת 1911 החל לעבוד כשוליה בחברת גריפ בע"מ. בסוף השנה, לורן האריס וג'יימס האריס מקדונלד החלו לצייר יחד, ועד מהרה הצטרפו קרמייקל ועמיתיו בחברת הגריפ, כולל ארתור ליסמר, טום תומסון ופרנק ג'ונסטון. בשנת 1913 הם עשו טיולים שכללו גם את פרדריק וארלי וא. ג'קסון.
קרמייקל עבר לאנטוורפן, בלגיה בשנת 1913 כדי ללמוד ציור באקדמיה רויאל דה ביו-ארטס. עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא קיצר את לימודיו וחזר למולדתו אונטריו בספטמבר 1914, והצטרף לתומסון, מקדונלד, ליסמר, וארלי וג'ונסטון.[3] הם שהו בטורונטו במהלך המלחמה, ונאבקו לקיום.
במהלך סתיו 1914 עבר לגור בבניין הסטודיו וחלק חלל עם טום תומסון במהלך החורף.[4]
קרמייקל וחברי הקבוצה היו מתוסכלים מהניסיונות הראשוניים שלהם לתעד את נוף קנדה ה"פראי" שלא נגעה בו יד אדם. כאשר את המאפיינים המיוחדים של הארץ קשה לייצג בעזרת מסורת הציור האירופית. ג'קסון כתב כי "אחרי שציירתי באירופה שבה הכל היה מרוכך על ידי זמן ואסוציאציות אנושיות, מצאתי בעיה לצייר ארץ במראה פראי".[5]
רק לאחר שהקבוצה גילתה את ציורי הנופים הסקנדינבים הם התחילו לנוע בכיוון הנכון. תומסון הזמין את קרמייקל למסע רישומים לפארק אלגונקווין בסתיו 1915. קרמייקל לא יכול היה לצאת בגלל נישואיו ב-15 בספטמבר לעדה ליליאן ונט.
קבוצת השבעה (1920–1932)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1920 הוקמה קבוצת השבעה על ידי ג'קסון, האריס, מקדונלד, ליסמר, וארלי, ג'ונסטון וקרמייקל. הקבוצה קיימה את תערוכתה הראשונה בגלריה לאמנות של אונטריו בטורונטו בין התאריכים 7–27 במאי 1920.
בשנת 1922 הצטרף קרמייקל למשרד סמפסון-מתיוס, שעסק בהדפסה. סביר להניח שהוא עבד כמעצב האמנותי הראשי.[6]
בשנת 1925 יצאו קרמייקל, האריס וג'קסון לחוף הצפוני של ימת סופיריור. בנסיעה זו בחר קרמייקל להשתמש בצבעי מים ולא בצבעי השמן הרגילים שלו. הוא השתמש בצבעי מים באופן עקבי מנקודה זו ואילך, וצייר במדיום הזה כמה מיצירותיו המפורסמות ביותר. לאחר חוויה ראשונית זו, היה חזר מספר פעמים לאגם, בשנים 1926 ו-1928. אזור זה באגם סופריור כמו גם החוף הצפוני של אגם הורון בהרי לה קלוש יהיו נושאים עקביים בעבודתו.
מאמנות מסחרית להוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932 עזב קרמייקל את התחום המסחרי ולימד כראש המחלקה לעיצוב גרפי ואמנות מסחרית במכללת אונטריו עד למותו בשנת 1945. בעקבות התפרקות קבוצת השבעה בשנת 1933, סייע קרמייקל בהקמת קבוצת הציירים הקנדית, אליה יצטרפו מאוחר יותר כמה מחברי קבוצת השבעה.
קרמייקל נפטר לפתע מהתקף לב כשחזר הביתה ממכללת אונטריו באוניברסיטה ב-24 באוקטובר 1945. [7]
הוא נקבר בבית העלמין סנט אנדרו וסנט ג'יימס באוריליה, אונטריו.
סגנון ועבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריצת הדרך האמנותית של קרמייקל הגיעה לאחר חזרתו לקנדה בשנת 1914, כשהתגורר אצל תומסון בבניין הסטודיו. בחורף של אותה שנה הוא צייר בחיק הטבע והפיק את אחת העבודות הגדולות הראשונות שלו, A Muskoka Road. הסצנה המתוארת בציור היא של דרך מושלגת, הממחישה את הטיפול הרחב שלו ואת עבודות המכחול הנועזות. ניתן לראות את השפעתו של תומסון בניסיונות הראשוניים של קרמייקל לצייר עננים ושלג. מאמציו המוקדמים מראים שהוא עדיין לא הבין קומפוזיציה וצבע באותה רמה כמו תומסון.
בסופו של דבר קרמייקל העדיף אמנות נוף, ורבים מיצירותיו מציגות מאמץ להשיג עיצוב עשיר. הוא צייר רק דיוקן בודד בצבע שמן על בד בכל הקריירה שלו: אישה בכובע שחור, עיבוד נושא לא מזוהה משנת 1939.
הציור האחרון של קרמייקל, צויר בשנת 1945 והיה היצירה המופשטת היחידה שלו. זה היה הבד הגדול הראשון שלו מאז 1942. האמנית קריסטין מורן כתבה על הציור הזה שמעיד "על רצונו של קרמייקל לעבוד מחוץ לאילוצי סגנון הנוף הפוסט-אימפרסיוניסטי שקבוצת השבעה הייתה ידועה." [8]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מדרון הררי -
אביב -
סתו -
אגם סופרייר -
דרך מוסקוקה -
ענני שלג -
אוקטובר
_1925.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנקלין קרמייקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Silcox, David P. (2006). The Group of Seven and Tom Thomson. Toronto: Firefly Books Ltd p.19
- ^ Franklin Carmichael [1890–1945], McMichael Canadian Art Collection (ב־Canadian English)
- ^ Franklin Carmichael, www.gallery.ca (באנגלית)
- ^ Jackson, A. Y. (1958). A Painter's Country. Toronto: Clarke Irwin.
- ^ Jackson, A. Y. (1958). A Painter's Country. Toronto: Clarke Irwin.p 25
- ^ Richard Darby, Franklin Carmichael Design, McMichael Canadian Art Collection (ב־Canadian English)
- ^ Bice, Megan; Mastin, Mary Carmichael (1990). Light and Shadow: The Work of Franklin Carmichael. McMichael Canadian Art Collection
- ^ Moran, Kristine (2020). "Gambit #1". In Dejardin, Ian A. C.; Milroy, Sarah (eds.). A Like Vision: The Group of Seven & Tom Thomson. Fredericton: Goose Lane Editions. p. 289