פרנץ ויטמן
 | |
| לידה |
19 בינואר 1860 הודמזוושרהיי, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1932 (בגיל 72) יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
  | |
פרנץ ויטמן (בהונגרית: Wittmann Ferenc; הודמזוושרהיי, 19 בינואר 1860[1] – בודפשט, 23 במרץ 1932)[2][3] היה פיזיקאי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר נספח של האקדמיה ההונגרית למדעים (1908). הוא היה בין עשרות המדענים היהודים שלא התנצרו כדי לקבל תואר פרופסור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ ויטמן הוא בנם של איגנץ ויטמן ושל שרולטה ארליך. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה הטכנולוגית המלכותית של (פרנץ) יוזף ובאוניברסיטת בודפשט. משנת 1878 עבד באוניברסיטה הטכנולוגית המלכותית יוזף. במשך שנתיים היה האסיסטנט של פרופסור אלאיוש שולר מרצה למדעי הטבע הניסויים. לאחר מכן, בשנת 1892 הועבר למחלקה למדעי הטכנולוגיה והפיזיקה, שם עבד תחת פיקוחו של יוזף סטוצק במשך עשר שנים וכעוזר פרופסור ולאחר מותו מונה לפרופסור לפיזיקה טכנית. הוא העביר מספר הרצאות פומביות באגודה המלכותית ההונגרית למדעי הטבע, באגודה המהנדסים והאדריכלים ההונגרית ובחברה למתמטיקה ולפיזיקה. בשנת 1919 הפך לסגן מנהל המכון להכשרת מורים בבודפשט. מחקריו על זרם חילופין הם משמעותיים. הוא היה ממציא האוסצילוסקופ שנקרא על שמו. הוא עסק גם בהנדסת רדיו. מאמריו פורסמו בכתבי עת מקצועיים הונגריים.
פרנץ ויטמן הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על דמויות הקאנון. עבודת גמר מתמטית. בודפשט, 1881.
- בחינה אופטית של זרמים חשמליים תקופתיים. עלון מתמטיקה ומדע, 1891.
- הטכניקה של זרמים חשמליים חזקים בתערוכה הארצית של המילניאום (אלף דנה להונגריה). בודפשט, 1898. עם נספח ו-35 איורים. (תדפיס מיוחד מדו"ח מטלקוביץ')
- מכשירים וכלים מדעיים בתערוכה הלאומית של המילניום 1896. בודפשט, 1898. (תדפיס מיוחד מדוח מטלקוביץ')
- על הלהבות הנשמעות. בודפשט, 1902. (תדפיס מיוחד מכתב העת למדעי הטבע)
- צריכתן ועמידותן של נורות ליבון אור אוסמיום חשמליות. בודפשט, 1906. (תדפיס מיוחד מעלון אגודת המהנדסים והאדריכלים)
- חקירה ניסיונית של תופעות רעידות שאינן משככות ומעוכבות. עלון מתמטיקה ומדע, 1911.
- פיזיקה טכנית I – II., בודפשט, 1919.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. 1914
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. אגנש קניירש. בודפשט, 1967–1969.
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. בודפשט, 1929. עמוד 965. גישה מקוונת
- A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825-2002. Szerzők: Markó László, Burucs Kornélia, Balogh Margit, Hay Diana. Budapest, MTA Társadalomkutató Központ, 2003.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Budapest, Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Magyar tudóslexikon. Főszerk. Nagy Ferenc. Budapest, Better-MTESZ-OMIKK, 1997.
- A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Budapest, Pallas-Révai, 1893-1904.
- Újpesti életrajzi lexikon. Összeáll. Kadlecovits Géza. Budapest, Újpesti Városvédő Egyesület, 1998.
- Újpest lexikon. Szerk. biz. elnöke Sipos Lajos, főszerk. Hirmann László. Újpest, Újpest Önkormányzata-Kossuth Kiadó, 2002.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a hódmezővásárhelyi izraelita hitközség születési akv. 1/1860. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VIII. ker. állami halotti akv. 904/1932. folyószáma alatt.
- ^ Gyászjelentése (1932. március 24.) Pesti Hirlap, 54. évfolyam, 68. szám