פרידריך בודיקר
 | |
| לידה |
13 במרץ 1866 קאסל, נסיכות הבוחר מהסן   |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 1944 (בגיל 78) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השתייכות |
 הצי הקיסרי הגרמני |
| תקופת הפעילות | 1884–1919 (כ־35 שנים) |
| דרגה | ויצה-אדמירל |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
פרידריך בודיקר (בגרמנית: Friedrich Boedicker; 13 במרץ 1866 – 20 בספטמבר 1944) היה ויצה-אדמירל של הצי הקיסרי הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בודיקר נולד ב-13 במרץ 1866 בקאסל, ולאחר שסיים את לימודיו בתיכון בשנת 1884, הצטרף לצי הקיסרי הגרמני ועבר את ההכשרה הרגילה להיות קצין ימי. הוא שירת הן על סיפון ספינות שונות והן בתפקידי מטה. בתור קפיטן-לויטננט, הוא קיבל את הפיקוד על הסיירת הקלה פראונלוב באוקטובר 1907 וקודם לפריגטנקפיטן זמן קצר לאחר מכן. בינואר 1908 הוא הפך למפקד הסיירת הקלה שטטין, שהחליפה את הפראונלוב בכוחות הסיור ועליה פיקד עד ספטמבר 1908. מ-17 ביוני עד 8 באוגוסט 1908, הוא ליווה את היאכטה הקיסרית הוהנצולרן עם השטטין במהלך השייט לנורווגיה ובביקור בסטוקהולם. מספטמבר 1910 עד ספטמבר 1913 פיקד על אוניית המערכה שלזוויג-הולשטיין כקפיטן צור זי.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוא פיקד על סיירות המערכה של קבוצת הסיור הראשונה במהלך הפגזת ירמות' ולואוסטופט חודש לפני קרב יוטלנד, עקב חופשת מחלה של פרנץ פון היפר. בודיקר ידוע אולי בעיקר בשל היותו נוכח בקרב יוטלנד, שם ירו ספינות של קבוצת הסיור השנייה שלו כמה מהיריות הראשונות של הקרב.
בסתיו 1916, מ-2 בספטמבר עד 14 באוקטובר, פיקד בודיקר פעם נוספת על קבוצת הסיור הראשונה בהיעדרו של היפר, ומ-15 באוקטובר הוא היה סגן מפקד על קבוצת הסיור הראשונה. קונטר-אדמירל לודוויג פון רויטר החליף אותו בתפקיד זה ב-22 בינואר 1918, כאשר בודיקר, שהיה כעת ויצה-אדמירל, מונה לראש השייטת ה-I של צי הים הפתוח והניף את דגלו על אוניית המערכה הגדולה אוסטפריזלנד. הוא החזיק בתפקיד זה עד תום המלחמה. ב-23/24 באפריל 1918 השתתפה השייטת שלו בגיחה האחרונה אל הים הצפוני של צי הים הפתוח.
באוגוסט 1918 מונה בודיקר למפקד מבצע שוסשטיין, שמטרתו הייתה לכבוש את מסילת הרכבת מורמן בקרליה. בודיקר החל בהכנות לכך ב-12 באוגוסט על ידי פינוי מוקשים בגישה למפרץ פינלנד. הוא עצמו יצא עם הצוות שלו בסיירת הקלה שטרלזונד דרך ליבאו, רוואל, הלסינקי, נארווה והונגרבורג ל-Borkö Sund על מנת לכוון את ההכנות בזמן שהחזיק את אוניות המערכה שלו בקיל בכוננות. עם זאת, המבצע נדחה באופן זמני בשבוע הראשון של ספטמבר בגלל המצב הלא ברור בחזית המזרחית, ובודיקר חזר לווילהלמסהאפן עם השטרלזונד. ב-27 בספטמבר ננטש המבצע סופית.
ב-2 באוקטובר, השייטת הראשונה של בודיקר הייתה מוכנה לקלוט את הצוללות של פלנדריה. ב-3 בנובמבר, לאחר שננטשה פקודת הצי מ-24 באוקטובר 1918, הוביל בודיקר את השייטת לתוך שפך האלבה והיא עגנה ברונסבוטל. ב-6 בנובמבר ערכו מלחים מרד ומועצת חיילים השתלטה על הפיקוד. ב-9 בנובמבר חזרה השייטת לווילהלמסהאפן, שם ראתה את סוף המלחמה ב-11 בנובמבר. ספינות השייטת פורקו מנשקם עד השבוע הרביעי של נובמבר, ופיקוד השייטת פורק ב-27 בנובמבר.
מ-28 בנובמבר 1918 הועמד בודיקר לרשות ראש התחנה הימית של הים הצפוני ומזכיר המדינה של משרד הצי של הרייך, ולאחר מכן שוחרר מתפקידו ב-17 במרץ 1919. לאחר מכן התגורר בודיקר בקאסל עד מותו ב-20 בספטמבר 1944.
