פרידות

פרידות
おくりびと
	כרזת הסרט בישראל
בימוי	יוז'ירו טאקיטה
תסריט	קונדו קויאמה
עריכה	אקימסה קוושימה
שחקנים ראשיים	מסהירו מוטוקי; ריוקו הירוסואה; צוטומו יאמזאקי; קימיקו יו
מוזיקה	ג'ו היסאישי
צילום	טקשי המאדה
מדינה	יפן
חברת הפקה	TBS Holdings Inc.
חברה מפיצה	שוצ'יקו (יפן)
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 בספטמבר 2008 ; 2 באפריל 2009 ; 29 במאי 2009
משך הקרנה	131 דק'
שפת הסרט	יפנית
סוגה	סרט דרמה, סרט מוזיקלי
הכנסות	$62,625,778 (29 במרץ 2009)
פרסים	פרס הקולנוע האסייתי לשחקן הטוב ביותר (מסהירו מוטוקי); פרס האקדמיה היפנית לתמונת השנה (יוז'ירו טאקיטה); פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר; פרס האקדמיה היפנית לתסריט השנה (קונדו קויאמה); פרס האקדמיה היפנית לבמאי השנה (יוז'ירו טאקיטה); פרס האקדמיה היפנית להופעה המצטיינת לשחקן בתפקיד ראשי (מסהירו מוטוקי); פרס הוצ'י ;
	www.departures-themovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

פרידות (ביפנית: おくりびと - אוֹקוּריביטוֹ) הוא סרט קולנוע יפני מ-2008 בבימויו של יוז'ירו טאקיטה.

הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס האקדמיה היפנית לקולנוע בקטגוריית הסרט הטוב ביותר של שנת 2008.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאִיג'וֹ קוֹבַּאִיאַשי הוא צ'לן מטוקיו שאביו נטש אותו בצעירותו ואמו נפטרה שנתיים קודם לזמן העלילה. לאחר שהוא מאבד את עבודתו בעקבות התפרקותה של התזמורת בה עבד, הוא מחליט למכור את הצ'לו החדש ויקר הערך שלו, לחזור עם רעייתו מיקה לעיירת הולדתו ולמצוא שם עבודה חדשה. יום אחד הוא מבחין בלוח המודעות בְמודעה עם הכותרת "סיוע לפרידות" עבור "סוכנות NK" ומחליט להתראיין, בחושבו שמדובר בסוכנות נסיעות. בראיון מתברר לו כי "NK" הוא קיצור ל"נוֹקאן" - תהליך הכנת גופותיהם של בני אדם לקבורה בצורה היפנית המסורתית. דאִיג'וֹ מתחיל לעבוד כשולייתו של שואי ססאקי, בעל הסוכנות. בתחילה הוא מתבייש בעבודתו החדשה ומסתיר אותה מאשתו, אולם אט אט מתחיל לגלות את התאמתו לעיסוקו החדש, הדורש רגישות ודקדקנות רבה, והמעניק לו סיפוק רב. כאשר אשתו מגלה את האמת לגבי עבודתו, היא מתחננת בפניו שיחליף מקצוע. כאשר דאִיג'וֹ מסרב, היא עוזבת אותו, אך חוזרת כאשר נודע לה שהיא בהיריון. גם חברו הוותיק, יאמאשיטה, מתרחק ממנו כאשר נודע לו על עבודתו החדשה. כאשר אמו של יאמאשיטה, מנהלת בית המרחץ העירוני, הולכת לעולמה, מוטלת על דאִיג'וֹ המשימה להכינה לטקס הפרידה. הוא מבצע זאת במסירות לעיניהם של יאמאשיטה ומשפחתו ולעיניה של אשתו, וזוכה לכבוד ולהבנה מצדם. בהמשך, מקבל דאִיג'וֹ את הבשורה כי אביו נפטר, ומחליט לאחר התלבטות קשה, לנסוע למקום הימצאו ולהשתתף בסידורי קבורתו. זמן קצר לאחר הגעתו למקום הימצאותו של אביו, מגיעים קברנים חסרי כבוד הרוצים לסיים את עבודתם מהר ככל האפשר, להניח את האב המת בארון הקבורה ולהעבירו לשריפה. דאִיג'וֹ מפסיק אותם ממעשיהם ומתחיל לבצע את טקס הפרידה המסורתי שהתמחה בו בעצמו. תוך כדי ביצוע הטקס הוא נפרד מאביו ומבין שאביו לא היה מנוכר כלפיו.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הפקת הסרט ארך כ־10 שנים, והחל מרעיון של השחקן הראשי בסרט, מסהירו מוטוקי. מוטוקי למד את אומנות הכנת הגופות לקבורה באופן אישי מקברן, ואף למד לנגן בצ'לו, עבור חלקו הראשון של הסרט. במאי הסרט נכח בטקסי אשכבה רבים, על מנת להבין את רגשותיהן של משפחות אבלות. על אף שאכן המוות זוכה לטקסיות רבה ביפן, כפי שמוצג בסרט, הוא גם מהווה טאבו, לכן, הבמאי היה מודאג מהאופן בו יתקבל הסרט ביפן ולא ציפה להצלחה מסחרית גדולה. חששותיו התבדו כאשר הסרט הצליח מאוד ביפן וגרף הכנסות בסך של כ-60 מיליון דולר (נכון ל-2009).

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "פרידות" זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2008. זכייה זו הגיעה 54 שנים לאחר הזכייה הקודמת של יפן באוסקר, אז זכה הסרט "מיאמוטו מוסאשי" בפרס מיוחד בטקס האוסקר של 1955. הסרט זכה גם ב-10 פרסי האוסקר היפני, בפרס הגדול (Grand Prix) של פסטיבל מונטריאול ובפרסים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרידות בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פרידות (באנגלית)
"פרידות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פרידות", באתר נטפליקס
"פרידות", באתר AllMovie (באנגלית)
"פרידות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"פרידות", באתר Metacritic (באנגלית)
"פרידות", באתר אידיבי
"פרידות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: עודף קישורים חיצוניים. לשלב כהערות שוליים או כפרק ביקורות.

דרור עמיר, עשה לו את המוות, באתר ynet, 27 במרץ 2009
אבנר שביט, פרידות: הגיע לו לזכות באוסקר, באתר הארץ, 2 באפריל 2009
גיתית גינת, פרידות: לא הגיע לסרט הזה אוסקר, באתר הארץ, 4 באפריל 2009
ביקורת על הסרט ב"סינמסקופ", בלוג הקולנוע של יאיר רוה, 1.4.2009
רעיה מורג, כוריאוגרפיה של הבזוי, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
מיכל עמר, סכין יפני: על הסרט "פרידות", nrg ‏, 29/4/2009

פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר
1947‏-1955 (לשם כבוד)	מצחצחי הנעליים (1947) • מר וינסנט (1948) • גונבי האופניים (1949) • מעבר לחומות (1950) • רשומון (1951) • משחקים אסורים (1952) • (לא הוענק פרס) (1953) • השער לגיהנום (1954) • מיאמוטו מוסאשי (1955)
1956‏-1960	לה סטרדה (1956) • לילות כביריה (1957) • זה הדוד שלי (1958) • אורפאו נגרו (1959) • מעיין הבתולים (1960)
1961‏-1980	מבעד לזכוכית האפלה (1961) • רק בימי ראשון (1962) • שמונה וחצי (1963) • אתמול היום ומחר (1964) • החנות ברחוב הראשי (1965) • גבר ואישה (1966) • רכבות נשמרות היטב (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • חקירתו של אזרח העומד מעל לכל חשד (1970) • הגן של פינצי קונטיני (1971) • סוד הקסם הבורגני (1972) • לילה אמריקאי (1973) • זיכרונות (1974) • שומר היערות (1975) • שחור ולבן בצבעים (1976) • כל החיים לפניו (1977) • הכינו את הממחטות (1978) • תוף הפח (1979) • מוסקבה אינה מאמינה בדמעות (1980)
1981‏-2000	מפיסטו (1981) • לאהוב מחדש (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • מהלכים מסוכנים (1984) • הסיפור האמיתי (1985) • התנקשות (1986) • החגיגה של באבט (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • מסע של תקווה (1990) • מדיטראנו (1991) • הודו-סין (1992) • הפיתוי היפה ביותר של חיי (1993) • שמש בוגדנית (1994) • שושלת אנטוניה (1995) • קוליה (1996) • שאלה של אופי (1997) • החיים יפים (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-2020	שטח הפקר (2001) • אי שם באפריקה (2002) • שיחות נפש (2003) • הים שבפנים (2004) • צוצי (2005) • חיים של אחרים (2006) • הזייפנים (2007) • פרידות (2008) • הסוד שבעיניים (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • אידה (2014) • הבן של שאול (2015) • הסוכן (2016) • אישה פנטסטית (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • עוד סיבוב (2020)
2021-היום	הנהגת של מר יוסוקה (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אזור העניין (2023)