פרידה, מלכת מצרים
 | |||||||||||||
| המלכה פרידה בתצלום רשמי | |||||||||||||
| לידה |
5 בספטמבר 1921 אלכסנדריה, סולטנות מצרים  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 1988 (בגיל 67) קהיר, מצרים  | ||||||||||||
| שם לידה |
صافيناز ذوالفقار  | ||||||||||||
| מדינה |
מצרים | ||||||||||||
| מקום קבורה | מסגד א-ריפאעי | ||||||||||||
| עיסוק | אשת אצולה, ציירת | ||||||||||||
| דת | אסלאם סוני | ||||||||||||
| בן זוג | פארוק, מלך מצרים | ||||||||||||
| שושלת מוחמד עלי (מנישואים) | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
פְרִידָה, מלכת מצרים (בערבית מצרית: فريدة ملكة مصر; 5 בספטמבר 1921 – 16 באוקטובר 1988) או בשמה הפרטי, סַפִּינָאז זוֹלְפִיקָאר (בערבית מצרית: صافيناز ذوالفقار), הייתה רעייתו המלכותית של פארוק, מלך מצרים ומלכת ממלכת מצרים בין השנים 1938 (עת נשאה לפארוק) ל-1948 (עת התגרש הזוג). פרידה נודעה בהערצה הרבה שרחשה לה החברה המצרית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידה הייתה בתו של עורך הדין יוסוף זולפיקאר (מאוחר יותר השגריר המצרי הראשון בשושלת פהלווי) והייתה בת למשפחת אצולה מצרית באלכסנדריה. אמה של פרידה הייתה משרתת של נזלי סברי, רעייתו המלכותית של פואד הראשון, מלך מצרים ומכאן שפרידה הייתה מקורבת למשפחת המלוכה המצרית. בשנת 1937, בעת הצטוותה עם משפחתה לטיול של משפחת המלוכה באירופה, פגשה לראשונה ביורש העצר, לעתיד פארוק, מלך מצרים.
פארוק ופרידה התחתנו בשנת 1938 ופרידה הייתה אהובה על ידי העם מכיוון שלקחה על עצמה תפקיד כשל הגברת הראשונה והעבירה כספים רבים לארגוני צדקה. כמו כן העבירה כספים לארגון הסהר האדום. פארוק, אשר היה בעל אופי בוגדני ביחסיו לנשים, התגרש מפרידה בשנת 1948 בטענה כי לא הולידה לו בן יורש ורק בנות. הגירושים מפרידה היו סיבה מרכזית לירידת הפופולריות של שושלת מוחמד עלי והמלך פארוק בראשה בעיני העם.
בשנת 1952, לאחר נפילת המוסד המלוכני עקב מהפכת הקצינים החופשיים, פרידה נותרה במצרים ונבצר ממנה להיפגש לעיתים קרובות עם בנותיה שעברו לגלות עם אביהן באיטליה. מאוחר מכן הורשתה פרידה לבקר את בנותיה יותר לאחר שאלו עברו לשווייץ. פרידה נודעה בכך שנהגה לצייר רבות וקיבלה תמיכה מדודה, מחמוד סעיד. לאחר הפלת המלוכה התפרנסה ממכירת ציוריה למוזיאונים לאומיים וניהלה תצוגות איורים במדריד, מיורקה, פריז, ז'נבה, בולגריה וטקסס לאורך שנות ה-70 ושנות ה-80.
פרידה התגוררה במצרים עד 1963, לאחר מכן נסעה ללבנון ומשם עברה לשווייץ ובהמשך לפריז, שם השתכנה. בשנת 1982 היא חזרה למצרים וחיה שם את חייה ללא מותרות, בדירה פשוטה בקהיר, וכן קיימה תערוכת אמנות שכותרתה "אלף חזונות וחזונות". היא נפטרה בקהיר ונקברה שם, ועם מותה הגיעו שלוש בנותיה ללווייתה.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנישואיה עם פארוק נולדו לזוג שלוש בנות. לאחר גירושה בשנת 1948 העליל עליה פארוק על כך שלא נתנה לו בן יורש בשונה מאשתו השנייה, שמנישואים איתה נולד בנם היחיד, לעתיד פואד השני, מלך מצרים. להלן בנותיה של המלכה פרידה:
- הנסיכה פריאל ממצרים (אנ') (1938–2009)
- הנסיכה פאוזיה-לטיפה ממצרים (1940–2005)
- הנסיכה פאדיה ממצרים (1943–2002)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המלכה פרידה ממצרים, באתר Geni
- פרידה, מלכת מצרים, באתר Find A Grave
- פרידה, מלכת מצרים, באתר "Find a Grave" (באנגלית)