פרחאבאד
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
פרחאבאד ( בפרסית: فرحآباد - משכן השמחה) היא עיר וארמון שנבנו על ידי עבאס שאה הראשון במאזנדראן בצפון איראן. הם נבנו באתר טאחאן ומתחברים לעיר סארי, במרחק 27 קילומטר ממנה. השאה השתמש בהם כבירת חורף והוא נפטר בה ב-1629.
השאה עבאס הגדול אהב את חבל מאזנדראן , מקום הולדתה של אמו חייר אל נישא בגום. בניית הארמון התחילה ב-1612-1611. הוא שוכן בראש גבעה שממנה נשקפים הים והרי אלבורז. הבניין קושט בציורי קיר על ידי רזה עבאסי ועיטורי זהב מידי אומן גרמני, והוא מוקף בגנים בסגנון פרסי. מסביב לארמון צמחה עיר. ב-1618 הנוסע האיטלקי פייטרו דלה ואלה ביקר בפרחאבאד והשווה את אורך חומותיה לאלו של רומא או איסטנבול. העיר אוכלסה בבני עמים כבושים שהועתקו לכאן מאזורים אחרים של הממלכה. לפי דל ואלה (ששוחח עם השאה עצמו) הובאו לכאן 40,000 משפחות ארמניות, 12,000 משפחות גאורגיות, 7000 משפחות יהודיות ובנוסף 25,000 משפחות מוסלמיות מהקווקז. הסוחרים היהודים זכו לזכויות ייחודיות, שדמו לזכויות שקיבלו הארמנים בג'ולפה החדשה באספהאן. עבאס קיווה לקדם על ידי כך את הסחר האיראני , במיוחד הסחר במשי וביינות. יורשיו של עבאס זנחו את פרחאבאד. האקלים כאן בקיץ אינו בריא וזמין לקדחת. (מלריה). הרבה מהמתנחלים שהובאו לכאן מתו במגפות, בעיקר ממלריה. הרבה ארמנים וגאורגים נטשו את העיר ושבו לחבלי מולדתם. ב-1668 מורדים קוזאקים ובראשם סטנקה ראזין שדדו את פרחאבאד. כיום שרד מעט מהעיר. השרידים העיקריים הם המסגד שעבר שיפוץ נרחב ונבנה לפי תוכנית דומה לזו של מסג'ד-א-שאה באספהאן, כמו כן חורבות הארמון המלכותי ושאריות מהגשר מעל הנהר טג'נדרוד , שהשייך לדרך המלך שחיברה את אספהאן עם הארמונות בחבל הכספי.
