פרוספר אזרן
.jpg) | |||||
| אזרן בזירת הפיגוע של "ליל הגלשונים", 1987 | |||||
| לידה |
10 במאי 1949 (בן 74) אספי, מרוקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| עיסוק | אחראי קליטת עלייה מטעם העירייה וראש ועד העובדים של העירייה. | ||||
| מפלגה | הליכוד, רשימה עצמאית, מפלגת זהות | ||||
| |||||
| |||||
פרוספר אזרן (נולד ב-10 במאי 1949[1]) הוא איש ציבור ישראלי, אשר כיהן כראש עיריית קריית שמונה מ-1983 עד 1997[2].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוספר אזרן, בן למשפחה עשירה, נולד בעיר אספי, שבמרוקו, לפיבי ודוד. ב-1952 עלתה משפחת אזרן לישראל על גבי האונייה "נגבה". עם הגיעם לישראל, שוכנו בפחון, במעברת קריית שמונה וחיו בעוני. ב-1967 התגייס אזרן למשמר הגבול, במסגרתו שירת תשע שנים ועבר קורס קצינים. במהלך השירות הצבאי הכיר את אשתו.
לאחר סיום שירותו הצבאי, מונה אזרן למפקד חבל העיר קריית שמונה בחירום בהג"א ומפקד המשמר האזרחי בעיר. בהמשך כיהן כרכז אכלוס עולים חדשים בעיר וקליטתם[3]. הוא יישב אותם באלפי הדירות הריקות שהיו אז בעיר[4]. בתחילת 1981 פורסם שהורה להפסיק את מאמצי הקליטה בעיר, בגלל האבטלה ביישוב[5]. במקביל, כיהן כראש ועד העובדים של העירייה[6].
ב-1981, מינה שר הפנים ועדה קרואה לניהול קריית שמונה. שנה מאוחר יותר, החל מבצע שלום הגליל וצה"ל שיכן בעיר חיילים רבים. בשל כך, נטל לעצמו הרמטכ"ל סמכויות ניהוליות בעיר[7]. ב-1983, פוזרה הוועדה הקרואה ואזרן נבחר בראש רשימת הליכוד לראשות העיר. רשימת הליכוד זכתה בשלושה מתוך 11 מושבים במועצה ואזרן קיבל 33% מהקולות בסיבוב הראשון, לעומת 26% שקיבל ראש העיר הקודם, אברהם אלוני.
בסיבוב השני שהתקיים בנובמבר 1983 גבר אזרן על אלוני ומונה לראש העיר[8].
למרות מעמדו בתנועת הליכוד בעיר לא הצליח אזרן להשיג מקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת, מקום אותו ניסה להשיג פעמיים. ב-1992 נבחר למקום ה-38 בפריימריז, אך הליכוד קיבל רק 32 מנדטים בבחירות הכלליות (לכנסת ה-13). לאחר שתי קדנציות כראש עיר מטעם הליכוד לא עלה בידיו להיבחר גם ליו"ר סניף הליכוד בבחירות המקומיות. זה היה בתקופה בה מחנה דוד לוי, שאזרן זוהה איתו, נחלש. בשל כך, פרש אזרן מתנועת הליכוד ובבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-1993 התחרה בראש רשימה עצמאית, וזכה בקדנציה שלישית בראשות העיר. ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, הביע תמיכה ברשימתו זו[7].
בנובמבר 1997 התפטר אזרן מכול תפקידיו הציבוריים. בראיונות עיתונאיים שערך הודיע אזרן שהתאכזב מהבטחות הממסד הפוליטי[7].
לאחר פרישת משה פייגלין מהליכוד התפקד אזרן למפלגת זהות.
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כראש עיר, פעל אזרן במוסדות השלטון למען הטבות מס לעיר וסבסוד מעונות ילדים בה. הוא היה ידוע במסעות שתדלנות רבים במסדרונות הכנסת והממשלה. בין השאר, ערך "שביתת יחיד" מול משרד ראש הממשלה - הגיע כל יום וישב בשער משרד ראש הממשלה עד לאישור דרישותיו. הוא השיג לתושבי העיר 50% הנחה בארנונה והנחה במס ההכנסה[7].
אזרן החזיר לקריית שמונה את השאלת ספרי הלימוד ופעל למען הארכת זכויות הדיור המוגן בעמידר עבור זקנים ומשפחות מרובות ילדים. אזרן גם הביא את מע"צ לרשום בשלטים לכיוון אצבע הגליל את "קריית שמונה" ולא "מטולה" כפי שנהגו לעשות קודם לכן[7]. במהלך כהונתו, חלה עלייה באבטלה של תושבי העיר בשל בעיות כלכליות שהתגלעו בקיבוצי הסביבה, והשינויים בענף התעשייה בישראל.
בין 1968 ל-2006, סבלו תושבי העיר סבלו מירי קטיושות ומחדירות של חוליות מחבלים. מלחמת לבנון הראשונה לא פתרה את הבעיה[7]. בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה אשר במהלכה עזבו חלק מתושבי תל אביב את העיר, עודד אזרן את תושבי קריית שמונה להתארח במרכז הארץ בתקופות טיווח קשות. למעשה, כבר כשאזרן היה ראש ועד עובדים הוא התמודד, כמנהיג, עם המצב הביטחוני - הוא נלחם על אי השעייתם של עובדים שעזבו את עבודתם במהלך מתקפות טילים.
לבד מהיותו ראש עיר, אזרן החזיק בתפקידים נוספים. הוא היה יושב ראש פורום ערי הפיתוח, חבר הנהלה עולמית של ארגון יהודי צפון אפריקה, יושב ראש איגוד הכבאים של גליל העליון וסגן יושב מרכז השלטון המקומי. במהלך כהונתו, אזרן זכה לתוארי אזרח כבוד מהערים ניו אורלינס, מיאמי ביץ' וסן חוזה שבארצות הברית. כמו כן, זכה לתעודת מניית כבוד מחברת רסקו ולתואר כבוד של התנועה "חוקה לישראל"[9].
אזרן כתב את האוטוביוגרפיה "ראש עיר תחת אש". תערוכת הצילומים מהספר הוצגה במוזיאון הפתוח תפן, בשנת 2016. היא נפתחה בהרצאה שלו, לרגל שבוע הספר העברי. הספר יצא ב"הוצאה גלילית"[10].
אזרן נשוי ואב לשלושה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דף הפייסבוק של פרוספר אזרן
- ^ רשימת ראשי העירייה באתר העירייה
- ^ כדאי להשתכן בקרית שמונה, מעריב, 20 בפברואר 1977
- ^ אהרן דולב, "הגליל קורא לך", מעריב, 30 בנובמבר 1979
- ^ אהרן דולב, קרית שמונה אינה יישוב ספר, מעריב, 6 בפברואר 1981
- ^ נדחתה שביתת עובדי עידית קרית-שמונה, מעריב, 6 באוקטובר 1980
- ^ 1 2 3 4 5 6 יאיר קראוס, פרוספר אזרן מאשים: קריית שמונה כבר לא נלחמת, באתר nrg, 6 בינואר 2016
- ^ תוצאות הבחירות למועצת עירית קריית שמונה, ילקוט הפרסומים 2991, עמ' 687-689
- ^ פרוספר אזרן באתר מחלקה ראשונה
- ^ ראש עיר תחת אש, הרצל בן אשר, חדשות הגליל, 2016
ראשי עיריית קריית שמונה 
| |||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|