פרויקט נהר ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרויקט נהר ירושלים הוא שמה של יצירת אמנות שנוצרה בשנת 1970 על ידי יהושע נוישטיין, ז'ורז'ט בלייה וג'ררד מרקס. העבודה נחשבת ליצירת האמנות המושגית הראשונה שנוצרה בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 היה נויישטיין שותף, ביחד עם ז'ורז'ט בלייה וג'ררד מרקס ביצירתו של "פרויקט נהר ירושלים". במיצג, שנוצר בחסות מוזיאון ישראל, הושמעו קולות זרימה מוקלטים של מים על ידי רמקולים, במזרח ירושלים, באזור שלרגלי אבו תור ומנזר סנט קליר ועד נחל קדרון. הנהר הדמיוני לא רק יצר סביבת אמנות חוץ-מוזיאלית, אלא גם רמז, באופן אירוני, על תחושת הגאולה המשיחית שלאחר מלחמת ששת הימים, ברוח ספר יחזקאל (פרק מ"ז) וספר זכריה (פרק י"ד).[1]

תיעוד של העבודה הופיע במסגרת התערוכה "מושג + אינפורמציה" שנערכה במוזיאון ישראל בשנת 1971. יונה פישר, תיאר את העבודה בקטלוג התערוכה כפעולה המושגית הראשונה בישראל.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: גינתון, אלן, "העיניים של המדינה", אמנות חזותית במדינה ללא גבולות, מוזיאון תל אביב, תל אביב 1998, עמ' 32- 36.
  2. ^ ראו: פישר, יונה (אוצר), מושג + אינפורמציה, מוזיאון ישראל, ירושלים