פרויקט להחזרת אזרחות גרמנית
הפרויקט להחזרת אזרחות גרמנית הוא פרויקט שהוקם בארצות הברית בשנת 2006, ומעודד צאצאי גרמנים שנשללה מהם אזרחותם על ידי גרמניה הנאצית לקבל בחזרה אזרחות גרמנית מבלי לאבד את האזרחות של מדינתם הנוכחית.[1] בשנת 2019 עבר הארגון מארצות הברית לממלכה המאוחדת ונקרא "שיקום אזרחות גרמנית בע"מ (GCR)".[2][3][4]
בשנת 2010, 815 מועמדים מארצות הברית ביקשו החזרת אזרחות.[5] במקביל, מספר הפונים מישראל ירד מ-3,505 איש בשנת 2003 ל-1,459 בשנת 2010.[5]
שלילת אזרחות מיחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות קיומה של גרמניה הנאצית (1933–1945) נשללה אזרחותם של גרמנים רבים. רוב מאבדי האזרחות היו יהודים, אך גם אחרים איבדו את אזרחותם, ובהם קומוניסטים, סוציאליסטים, חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, סרבני מצפון, עדי יהוה וקווייקרים. רבים איבדו את אזרחותם עם העברת הצו האחד-עשר לחוק אזרחות הרייך ב-25 בנובמבר 1941. צו זה שלל מיהודים את יתרת זכויותיהם, וקבע שיהודים המתגוררים מחוץ לגרמניה אינם עוד אזרחים. שלילת אזרחותם של הצוענים הייתה חלקית ביותר, לאור אורח חייהם הנוודי והלא מסודר.
ממשלת גרמניה פרסמה רשימת יהודים שאזרחותם בוטלה: "אינדקס השמות של יהודים שאזרחותם הגרמנית בוטלה על ידי המשטר הנאצי 1935–1944". הרשומות נגישות דרך אתר האינטרנט Ancestry.com.[6] רשימות נוספות זמינות למחקר במרכז המסמכים של ברלין.[6] יש גם רשימות של יהודים שברחו מגרמניה לצרפת או לווינה, ואחר כך לספרד.[7] הרשימות מתבססות על חוקי נירנברג שפירטו בדיוק מי נחשב יהודי, ללא הזכויות של אזרחות גרמנית. החוקים הגדירו ערבוב של "דם יהודי" עם "דם ארי" והפכו אנשים עם שלושה רבעים של מוצא יהודי (שלושה סבים וסבתות) ליהודים. אנשים עם חצי או רבע של מוצא יהודי הוגדרו בדרך כלל כמישלינג (חצי גזע) בדרגה ראשונה או שנייה. התארים תלויים גם בתאריך הלידה, תאריך וקיום הנישואים בין ההורים וקיום אורח חיים יהודי.[8]
שלילת אזרחות חלה במיוחד על כל אלה ממוצא יהודי מלא או יהודי-נוצרי. תושבי גרמניה הנאצית יכלו להגיש בקשה לתעודת ייחוס ארי אם יוכלו להוכיח "דם גרמני" ובכך נחשבו ל"אריים". התעודה הייתה הכרחית לעבודה במגזר הציבורי[9] ובהמשך אף כדי ללמוד בבית ספר או להינשא. משנת 1938 נאלצו גברים יהודים להוסיף את השם "ישראל" לשמותיהם, ונשים נאלצו להוסיף את השם "שרה".
דרכים משפטיות לתביעת האזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 1949, כל אזרח גרמני שהפך לאזרח מדינה אחרת לפני 25 בנובמבר 1941, היה מאבד את אזרחותו הגרמנית לפי סעיף 25 לחוק האזרחות הגרמנית. זאת בכך שלכאורה אזרחים אלו ויתרו על אזרחותם לטובת לאזרחות אחרת. עם זאת, לאור קבלת חוק היסוד ב-1949,[10] למי שהיגר בגלל הנאציזם וקיבל אזרחות חדשה, יש זכות לחדש את האזרחות הגרמנית. זכות זו מועברת אף לצאצאים.[11]
החוק אינו מחייב את המהגרים לוותר על אזרחותם הנוכחית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Katie Engelhart (1 במאי 2013). "Why a growing number of descendants of Holocaust victims are seeking EU citizenship". Macleans.ca.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "GCR GERMAN CITIZENSHIP RESTORATION LTD". Companies House). נבדק ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "German EU Passports for Jewish Descendants". GCR: German Citizenship Restoration. נבדק ב-31 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) Incorporated 4 February 2019 - ^ Sara Leshem (ביוני 2019). "Missing those "black and white" days" (PDF). AJR Journal. p. 4.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mary Beth Warner, Regaining Citizenship. Spiegel online International. October 28, 2011.
- ^ 1 2 "Germany, Index of Jews Whose German Nationality was Annulled by Nazi Regime, 1935-1944 - Search". Ancestry. נבדק ב-30 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) Records also available at NARA microfilm publication T355, 9 rolls. National Archives Collection of Foreign Records Seized, Record Group Number 242. National Archives, Washington D.C. - ^ See Ancestry.com. Munich, Vienna and Barcelona Jewish Displaced Persons and Refugee Cards, 1943–1959 (JDC) [database on-line]. Provo, UT, USA: Ancestry.com Operations Inc, 2008. (נדרשת הרשמה)
- ^ Kershaw, Ian (1999). Hitler 1889–1936: Hubris. New York: W. W. Norton & Company. מסת"ב 0-393-04671-0, pp. 550–571.
- ^ Schweikardt, Christoph (2004). "'You Gained Honor for Your Profession as a Brown Nurse': The Career of a Nationalist Socialist Nurse Mirrored by Her Letters Home". Nursing History Review. American Association for the History of Nursing. 12 (1): 130. doi:10.1891/1062-8061.12.1.121. PMID 14608850.
- ^ "Bundesgesetzblatt" (PDF). www.bgbl.de.
- ^ "Restoration of German Citizenship". Federal Foreign Office - German Missions in the United States. נבדק ב-31 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)