פרדריק פסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדריק פסקה
Frédéric Goupil-Fesquet
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1817
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 1881 (בגיל 63)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1839–1878 (כ־39 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדריק פסקהצרפתית: Frédéric Goupil-Fesquet;‏ 18171878) צייר וצלם צרפתי, הראשון שצילם את ארץ ישראל במסגרת מסע שערך מצרפת בשנת 1839.[1][2][3]

מסעו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1839 הפליג פרדריק פסקה מנמל מרסיי ללבנט למסע צילום. מספר חודשים לפני כן, ב-19 באוגוסט 1839, פרסם דאגר את שיטת צילום דאגרוטיפ. מסעו של פסקה היה ראשוני בשל העובדה שלקח אתו ציוד צילום. הוא יצא למסע כשבאמתחתו מצלמה וחצובה גדולות, וארגזים רבים. בארגזים אוחסנו פלטות צילום עשויות ממתכת וכימיקלים רבים שיוכלו לשמש אותו במסע של מספר חודשים[4][5]

ירושלים - צילומו של פסקה בדצמבר 1839

עד הופעת הצילום, אנשים קראו על אתרים מפורסמים בעולם ונאלצו להסתפק בתיאורים כתובים או באיורים וציורים של האתרים. הופעת הצילום אפשרה הפצה של צילומי האתרים והיוותה מהפכה עבור הציבור הרחב, שלא היה באפשרותו לבקר אתרים אלו בתקופה הנדונה (רק אחוז קטן מהאוכלוסייה טייל לארצות זרות באותה תקופה).

במסגרת תשוקה זו לצילומים של אתרים מפורסמים, נואל לרבורס (אנ'),[6] צייר וצלם צרפתי, פנה לעסוק בהפקת סיפרי צילום. הוא שסיפק לפסקה את המצלמה ששימשה אותו במסעו.[7] המצלמות שהיו בשימוש בתקופה זו היו מצלמות פורמט גדול ("5X7 במקרה זה).

במסע התלווה פסקה לדודו הצייר הצרפתי הוראס ורנה[8][9][10] שהיה מורו לציור,[11] וגם שלח ידו בצילום. חלק מהמקורות מציינים שגם בן הדוד שארל מארי בוטון (אנ') הצטרף וחלק נוסף מהמקורות מציינים ש פייר-גוסטב ז'ולי דה לוטבינר (אנ') השתתף בחלק מהמסע.[12]

ההפלגה הסתיימה באלכסנדריה, מצרים, משם המשיכה המשלחת לקהיר וצילמה צילומים באתרים השונים.

מקהיר המשיכה המשלחת במסע קרקעי לירושלים, שם שהו בתאריכים 11 עד 14 בדצמבר 1839.[2] במהלך ימים אלו צילם פסקה את ירושלים מכיוון הר הזיתים, כולל את הר הבית, חומות העיר וסביבותיה.[13][14] מירושלים המשיכה המשלחת לעכו, שם צילם פסקה את העיר העתיקה על גגותיה, האנשים השוהים בה וברקע המבצר הצלבני. לבסוף צילם את העיר נצרת וסביבתה. מנצרת המשיכה המשלחת לדמשק, לטורקיה וחזרה לפריס בתחילת 1840.

עם שובו מהמסע לא פרסם עוד צילומים והתמקד בציור. אין עדות מאז לשימוש במצלמה על ידיו.

נצרת - צילומו של פסקה בדצמבר 1839
עכו - צילומו של פסקה בדצמבר 1839

איכות עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומיו של פסקה מצטיינים בקומפוזיציות נאות, בשווי משקל אסתטי, בניהול שכבות מדויק של שדה קרוב, שדה רחוק, ומרכז התמונה. עובדות אלו מפתיעות כשמדובר באדם צעיר שזה היה מגעו הראשון והאחרון במצלמה. אין ספק שכישוריו כצייר היו לו לעזר וכנראה נעזר גם בדודו, המורה לציור.

צילומיו התפרסמו בזמנו בכל העולם, בין היתר מאחר שצילומי ארץ הקודש שלו היו הראשונים שבנמצא. בנוסף הם הוצגו בסלון של פריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק פסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיא רז, צלמי הארץ מראשית ימי הצילום ועד היום, הוצאת הקיבוץ המאוחד – ישראל: מפה – מיפוי והוצאה לאור. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 255, 269
  2. ^ 1 2 Andrea Merli, library of the Institute for Palestine Studies, ‏2012
  3. ^ ראשית הצילום בארץ ישראל - ישראל, באתר מסע אחר
  4. ^ TRAVELOGUES
  5. ^ ראשית הצילום בארץ ישראל - ישראל, באתר מסע אחר
  6. ^ The MET - Excursions Daguerriennes
  7. ^ Luminous-Lint
  8. ^ Wikiart
  9. ^ RKD – Netherlands Institute for Art History
  10. ^ Britannica
  11. ^ RKD – Netherlands Institute for Art History
  12. ^ North African Brigands and Arab, Circa 1845., Library of Congress, Washington, D.C. 20540 USA
  13. ^ Getty
  14. ^ "מדעיכת העותמאנים ועד לשמלה של מירי רגב: מסע באלבום התמונות של הר הבית". הארץ. נבדק ב-2023-05-07.