פרדריק האמרסלי
.jpg) | |
| לידה |
21 באוקטובר 1858 קורק, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1924 (בגיל 65) גרנזי, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
דרום אפריקה  |
| השתייכות |
 צבא בריטניה |
| תקופת הפעילות | 1876–1915 (כ־39 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-11 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
משלחת הנילוס מלחמת הבורים השנייה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 עמית מסדר האמבט | |
  | |
מייג'ור-גנרל פרדריק האמרסלי, CB (באנגלית: Frederick Hammersley; 21 באוקטובר 1858 - 28 במרץ 1924) היה קצין בכיר בצבא הבריטי.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמרסלי נולד ב-21 באוקטובר 1858 בקורק, והיה בנם של מייג'ור-גנרל פרדריק האמרסלי (1824–1902) ושרה מרי אן קיטינג (1826–1922). הוא הצטרף לצבא והוסמך כלוטננט ברובאי לנקשייר ב-11 בספטמבר 1876.[2] הוא ראה שירות לראשונה במשלחת הנילוס של 1884–1885 בסודאן, הועלה לדרגת קפטן ב-2 בפברואר 1885, קיבל דרגת ייצוג של מייג'ור ב-15 ביוני 1885, ואושר בדרגה זו ב-9 בספטמבר 1897. הוא לחם במצור על חרטום ב-1898, והיה נוכח במהלך כיבוש כרתים מאוחר יותר באותה שנה, לפני שנפרס לדרום אפריקה ב-1899 כדי להילחם במלחמת הבורים השנייה. הוא החזיק במינוי מטה כסגן עוזר שליש גנרל בנטאל, וב-20 באוקטובר 1899 נפצע קשה בקרב גבעת טלאנה. הוא הועלה לדרגת לוטננט-קולונל ב-3 בפברואר 1900, ובמקביל מונה למפקד הגדוד הרביעי של הרגימנט שלו, שהוצב בצ'טהאם, שעליו פיקד בדרום אפריקה.[3]
בין 1906 ל-1911 פיקד האמרסלי על חטיבה 3, פיקוד אלדרשוט, אך שוחרר מתפקידו עקב גילוי שוב ושוב של הלם קרב.[4] במקום זאת הוא קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה הנורת'ומברית בספטמבר 1911.[5] למרות הלם הקרב שלו, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא מונה למפקד דיוויזיית מערב לנקשייר באוגוסט 1914[5] וזמן קצר לאחר מכן למפקד הדיוויזיה ה-11 (הצפונית) החדשה שהוקמה, חלק מצבא המתנדבים של קיצ'נר. בתפקיד זה פיקד האמרסלי על הנחיתה במפרץ סובלה על ידי הדיוויזיה שלו במהלך מערכת גליפולי. עם זאת, יכולתו לפקח על מבצע כזה הועמדה בסימן שאלה, וועדת הדרדנלים מתחה ביקורת גלויה על פיקודו. הפקודות שנתן הגנרל האמרסלי נחשבו כמבולבלות ועבודת המטה שלו לקויה.[6] ב-23 באוגוסט 1915, הוא הורחק מהקו הקדמי במצב של קריסה והוחלף על ידי מייג'ור-גנרל אדוארד פאנשווה.[7] הוא נשלח בחזרה לאנגליה, כשהוא סובל מעייפות קרב. לורד קיצ'נר הזהיר שיש לעקוב אחריו כדי לוודא ש"המתח של מלחמת חפירות אינו גדול מדי עבורו".[8]
הוא זכה לעיטור עמית מסדר האמבט (CB) בתחרויות יום ההולדת של 1908.
האמרסלי התחתן עם אדית גרנט, וביחד נולדו להם שתי בנות. הוא מת בגרנזי ב-28 במרץ 1924.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Obituary: Death Of Major-General Hammersley". The Times. 29 במרץ 1924. p. 9.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Whitehall" (PDF). The Edinburgh Gazette. 1899-05-16. p. 486. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-02-02. נבדק ב-2020-03-08.
- ^ "Men of The XXth The Lancashire Fusiliers who fought in the Boer War". Lancashire Fusiliers. נבדק ב-1 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Col Michael Hickey, Gallipoli (John Murray Publishers Ltd, 1998), 263.
- ^ 1 2 "Army Commands" (PDF). נבדק ב-1 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Paragraphs 108 and 109 of the Dardanelles Commission final report, 1919
- ^ Alan Moorehead, Gallipoli (Harper Perennial Modern Classics; Reprint edition, 2002), 102.
- ^ Paxman, Jeremy (2013). Great Britain's Great War. Viking. ISBN 978-0670919611.