פקיניוס

הפקיניוס (בפורטוגזית: Pequeninos, הקטנים), או החזרזירים הם דמויות בדיוניות של חייזרים מפותחים מסאגת המשחק של אנדר מאת אורסון סקוט קארד. החזרזירים מופיעים לראשונה בספר קול למתים ומוצגים כתושבי כוכב לוזיטניה.

לפי דמוסתנס (שם העט של ולנטיין, אחותו של אנדר), החזרזירים הם ראמאן כמו הבאגים (המשחק של אנדר), כלומר יצורים תבוניים מגזע שונה, הבלתי מובן לבני האדם.

שלושת הקיומים

החזרזירים, כמו כל תושבי לוזיטניה, הם נשאי מחלת הדסקולדה, רק שלהבדיל מבני האנוש הם לא לוקחים כדורים כנגד המחלה אלא משתמשים בה. כבעלי הדסקולדה, עם מותם הופכים החזרזירים לעצים.

הקיום הראשון

הקיום הראשון נקרא גם כחיים החשוכים. לאחר שהפקיניוס אכלו את דרכם אל מחוץ לגוף אימם, שמתה בעקבות כך עוד בילדותה, הם נמצאים בתוך עץ האם לצד חזרזירים אחרים, ניזונים משרף העץ. בסופו של קיום קצר זה, הם יוצאים מתוך העץ ועוברים לקליפת העץ, אל הקיום השני.

הקיום השני

ידוע גם כחיים המוארים למחצה. לאחר היציאה אל קליפת העץ החזרזירים שוב מנסים להשיג את שרף העץ ולשרוד. ברגע שהם גדלים, הם יורדים מהעץ והופכים להיות אחים בוגרים בשבט. האחים מבצעים את הטקסים, יוצאים להילחם נגד שבטים אחרים ונושאים את האמהות הקטנות בדרכן להפריה על עצי הטוטם, ההנאה הגדולה ביותר של חזרזיר אח. החזרזירים חיים את רוב חייהם הגשמיים בקיום השני. עם סיום חייהם, ברצח או במוות טבעי, על החזרזירים מונח שתיל עץ טוטם שגדילתו מאפשרת את המעבר לקיום השלישי.

הקיום השלישי

נקרא גם חיי האור. כחלק ממחלת הדסקולדה, לאחר מות החזרזירים וקבירתם, התאים שלהם מתפצלים ומומרים לעצי הטוטם, וכך הופכים לעצים הקדושים להם סוגדים הפקיניוס האחים. חלק מהעצים הופכים לעצי אבות שנחשבים לעצים הטובים יותר, האמיצים יותר והראויים יותר להפריית האמהות הקטנות.

בקיום השלישי ניתן עדיין לבצע פעילות פיזית כגון הכנת מוצרים שונים אותם יבקשו האחים, אך בעיקר לחשוב. כדי לדבר עם עצי הטוטם משתמשים בשפת האבות הכוללת תיפוף באמצעות שני מקלות. קיום זה נחשב לנעלה ביותר. הריגת החזרזיר נחשבת לכבוד, לסימן שהגיע להישג דגול בחיים שלו. נתינת זכות ההריגה מכבדת גם את ההורג עצמו. בשעת המוות, לועסים הפקיניוס עשבי קאפים המצויים במקום ומשמשים כסם אלחוש. לפני המוות מנקים את האזור מכל עשב או חפץ. לאחר המוות הטקסי, משתנים איבריו הפנימיים של החזרזיר (למשל לב וכבד) ויוצרים עץ שתיל.

רמה אינטלקטואלית

מבחינה אבולוציונית הפקיניוס התפתחו בדומה לבני האדם, אך מפני שבני האדם התחילו להתפתח לפני החזרזירים, הרמה הטכנולוגית שלהם והישגיהם האינטלקטואליים גבוהים יותר.

שפות

הפקיניוס הם יצורים בעל יכולת גבוהה מאוד ללמידת שפות, הגבוהה משל בני האדם. החזרזירים דוברים שש שפות: סטארק, השפה הבין-כוכבית (היא האנגלית); פורטוגזית, שפתם של תושבי לוזיטניה; ואת ארבע שפותיהם של החזרזירים - שפת הזכרים, שפת הנשים, שפת האבות והעצים. את שפות הסטארק והפורטוגזית למדו מתושבי לוזיטניה. שפת האבות היא שפת התקשורת עם עצי הטוטם, בעזרת תיפוף במקלות עבים. שפת הנשים היא שפת התקשורת עם הנשים. שפת הזכרים היא השפה היומיומית אותם דוברים האחים.

טכנולוגיה

רמת הטכנולוגיה של החזרזירים נמוכה. הטכנולוגיה שלהם כללה בתים בלבד, עד שפיפו נפטר. ליבו, מירו ואואנדה הפרו את חוקי הקונגרס והעניקו לחזרזירים טכנולוגיה אנושית. הם לימדו אותם חקלאות, שימוש בצמחים לשתייה, חשבון ועשיית חצים. את הכלים יצרו מהעצים שנוצרו מעץ טוטם של אחד מהאחים המתים. בסוף הספר החזרזירים לומדים גם לכתוב את שפתם. חלומם של החזרזירים הוא לטוס לחלל, לכוכבים, בחלליות.

הקשר לבאגים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עם הגעתו של אנדר ללוזיטניה התחברה מלכת הכוורת לעץ הטוטם של רוטר בנוסף לאנדר והעבירה גם לו את מחשבותיה. רוטר העביר את הבשורה לכל שאר חברי השבט שקראו את "מלכת הכוורת וההגמון" וקיבלו אותו כספר קדוש. הבשורה שימחה אותם ומאז שאפו לפגוש את אנדר, הדובר המקורי. עם חתימת הסכם השלום הוסכם כי הבאגים ישפטו בין בני האדם לפקיניוס, בני האדם בין הבאגים לפקיניוס, והחזרזירים בין בני האדם לבאגים. לאחר יציאת של מלכת הכוורת בלוזיטניה, הפך הכוכב להיות בעל שלוש הישויות האנושיות.

מינים

נשים

הנשים נחלקות לשתי קבוצות, אילו היכולות ללדת ילדים ואילו שלא. אילו שיכולות נקראות "האמהות הקטנות" ואילו שלא נקראות "הנשים".

האמהות הקטנות

האמהות הקטנות הן האמהות של החזרזירים. בעת שהן נולדות הן נמצאות בקיום הראשון בתוך גזע העץ. לאחר מכן מועברות לבטן האחים של השבט שמעבירים את האמא הקטנה לאחד מעצי הטוטם. עצי הטוטם מעבירים אל האמא הקטנה חומר גנטי והיא חוזרת אל הנשים הרה. לפי אלה, קסנוביולוגית, הבגרות המינית מתרחשת בעוד האמהות הקטנות בגיל מאוד צעיר, כמעט עוברי. עצי הטוטם שמעבירים את החומר הגנטי שלהם הם הנקראים "האבות". האמא הקטנה נמצאת אצל הנשים עד שהחזרזירים הקטנטנים בתוך רחמה מספיק גדולים וחזקים כדי לאכול את דרכם החוצה מהרחם.

הנשים

על הנשים לא מסופר הרבה בסאגת המשחק של אנדר. ידוע שהן שרות ומדברות בשפת הנשים ובשפת הגברים והן שרות אותן. הן שומרות על האמהות הצעירות ומטפלות באחים הקטנים. הנשים הם השולטות בזכרים ומקבלות את ההחלטות, והנשים שגדלות לכך, הן עקרות מכיוון שהנשים הפוריות מתות ב'לידה'. היחס אליהן מצד הגברים משתנה, לפעמים הם מכנים אותן בשמות גנאי ולפעמים מתייחסים אליהן בכבוד וחרדת קודש.

גברים

הגברים הם הרוב בשבט החזרזירים. הם נלחמים, נושאים את האמהות הקטנות ומדברים עם הקסנולוגים. הגברים מחולקים לאחים הקטנים (התינוקות), לאחים (האנשים הרגילים) והאבות (עצי הטוטם).

חזרזירים ידועים

החזרזירים עליהם מסופר ב"קול למתים": רוטר, אדם, מנדצ'ובה, קלנדר, קאפס, חץ, אוכל-עלים וצעקנית (צופת-כוכבים, הנקבה היחידה שמוזכרת בשמה).