פפברין
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 1-(3,4-Dimethoxybenzyl)-6,7-dimethoxyisoquinoline | |
| שמות מסחריים בישראל | |
|
פפברין פפברין הידרוכלוריד | |
| נתונים כימיים | |
| מסה מולרית |
339.147 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 80% |
| זמן מחצית חיים | שעה וחצי עד שעתיים |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון A (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| סיכון לתלות | מתון |
| מזהים | |
| קוד ACT |
G04BE02, A03AD01 |
| מספר CAS | 58-74-2 |
| PubChem | 4680 |
| ChemSpider | 4518 |
  | |
פפברין (Papaverine) היא תרופה אופיאדית מרפת-שרירים. התרופה משמשת בעיקר לשיכוך כאבי בטן ולטיפול בהתכווצויות שרירים כואבות בקיבה, בדרכי השתן ובמערכת המין. התרופה פותחה בשנת 1848 בידי הכימאי ג'ורג' מרק.
שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פפברין משמש לטיפול בספאזם במערכת העיכול, בצינור המרה ובשופכנים. כמו כן, התרופה משמשת להרחבת כלי דם במוח ובלב, בין השאר במהלך ניתוח מעקפים, ולטיפול בבעיות אין אונות שונות בקרב גברים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.