פסק דין שאול נגד ניידלי

רע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ הוא פסק דין של בית המשפט העליון מ-8 בינואר 2020, בו נקבע שפעולת ה"שיתוף" ברשתות חברתיות מהווה כ"פרסום" כמשמעו בסעיף 2 בחוק איסור לשון הרע, ולכן עשויה להקים עילת תביעה נגד משתמש המשתף תוכן עוולתי. בית המשפט הבחין בין פעולת שיתוף לבין פעולת חיבוב ("לייק") .

רקע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפיל אדם ולבזות אותו. החוק קובע כי פרסום לשון הרע עלול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ואף עלול להתגבש לכדי עבירה פלילית. דיני לשון הרע עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מצד אחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מהצד האחר.

חוק איסור לשון הרע נחקק בישראל בתקופה שבהם תקשורת ההמונים היתה בעיקר בכתובים. חלק גדול מאמצעי התקשורת השכיחים ביותר כיום, ובראש ובראשונה האינטרנט, כלל לא היו קיימים. פסק הדין משקף את האתגר בהחלתו של החוק נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות.

עובדות

מוציאה לאור של עיתון שבועי בשם "המקומון רמת-גן גבעתיים" הגישה תביעה נגד בני זוג תושבי העיר גבעתיים. בתביעה נטען כי המערערים פרסמו בפייסבוק פרסומים המכפישים את המקומון ועולים כדי הוצאת לשון הרע, זאת על ידי פעולת חיבוב ופעולת שיתוף.

השאלה המשפטית

השאלה המשפטית שעמדה בפני בית המשפט היא האם פעולות ה"שיתוף" (Share) וה"לייק" (Like) ברשתות החברתיות יכולות להוות הוצאת לשון הרע העולה כ"פרסום" במובנו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

פסק הדין

פסק הדין, מפי השופטת דפנה ברק-ארז, פותח בכך שחוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשת האינטרנט. אמנם החוק נחקק לפני למעלה מיובל שנים, מבלי שהמורכבויות של עידן הניו-מדיה היו נגד עיניו של המחוקק, כבר נפסק שבהיעדר עדכון ראוי של דיני לשון הרע, יש להחיל אותם על פרסומים ברשת בשינויים המחויבים, ולא להניח קיומה של לקונה. החלה זו צריכה להתחשב במאפיינים של האינטרנט. הרשתות החברתיות הפכו להיות "כיכר העיר", זירה מרכזית להחלפת מידע ודעות.

לדברי בית המשפט, יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מפרשנות שתייצר אפקט מצנן המרתיע מפני התבטאות לגיטימית וחופשית. ההגדרה של המונח "פרסום" בחוק היא רחבה וטומנת בחובה התייחסות לפרסום שנעשה בדרכים רבות – החל בדרכים מסורתיות, של פרסום בעל פה, בכתב או בדפוס, דרך אמצעים מופשטים יותר של ציור, תנועה וצליל וכלה ב"כל אמצעי אחר". אין ספק כי פעולה ישירה של כתיבת "סטטוס" או "פוסט" ברשת החברתית היא אכן "פרסום" כמובנו בחוק אשר עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בפרסום לשון הרע.

השאלה מתחדדת כשמדובר בפעולות שאינן יוצרות מסר חדש ועצמאי, ועיקר מטרתן היא להתייחס לתוכן שפורסם על ידי משתמש אחר ברשת או להדהד אותו. השופטת ברק-ארז הבחינה לעניין זה בין פעולת השיתוף (Share) לבין סימון הלייק (Like) בפייסבוק וקבעה כי רק הראשונה מהווה פרסום כמובנו בחוק. השיתוף יוצר מעין "עותק" של הפרסום העוולתי, שיוצג לחבריו של המשתמש המשתף. מדובר אפוא בחזרה על פרסום החושפת אותו למשתמשים נוספים. פעולה של "שיתוף" (Share) עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי". מנגד, קשה לראות בסימון "לייק" יצירת "עותק" של הדברים וחזרה עליהם.

השופטת ברק-ארז התייחס לחששות שההכרה בפעולת השיתוף כפרסום תעודד תביעות בררניות, נגד משתפים נטולי אמצעים במקום נגד המפרסמים המקוריים, ותביעות השתקה בגין התבטאויות לגיטימיות. היא אף התייחסה לחשש מפני הצפת בתי המשפט. לדברי ברק-ארז, המענה לחששות אלו מצוי במנגנונים "מאזנים" המובנים בתוך חוק איסור לשון הרע, דהיינו ההגנות וההקלות הקבועות בו, שנועדו למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט.

לדברי ברק-ארז, ההסדרים בחוק עוצבו במטרה לאזן בין חופש הביטוי מחד גיסא לבין זכותו של אדם לשם טוב מאידך גיסא. הטלת אחריות בנזיקין על אדם שבוחר ביודעין לשתף במידע דיבתי, לצד הפעלת ההגנות וההקלות הקבועות בחוק כמו גם החלת כלים דיוניים שעניינם איסור על שימוש לרעה בהליכי משפט, היא איזון נכון. לעומת זאת, קביעה לפיה גם פעולה המתמצית בהבעת רגש בלבד (חיבוב) כלפי ביטוי תיחשב כפרסום תחת החוק תחרוג מגדרו של איזון זה ועלולה להוביל לאפקט מצנן משמעותי ובלתי רצוי על השיח החופשי ברשתות החברתיות.

מודל האחריות השיורית – ככלל, כאשר אפשר לזהות את המפרסם, אחריות בלעדית והיא מאיינת את תביעת המשתף שמוציא את המסר מהקשר בדרגה נמוכה. אולם, כאשר אי אפשר לזהות את המפרסם, יהיה אפשר לתבוע את המשתף שהסתמך על מסר שמקורו אינו ברור.

בעוד השופטת ברק-ארז עמדה במיוחד על ההגנה על חופש הביטוי, השופטת וילנר הוסיפה שיש חשיבות מיוחדת להגנה על שמו הטוב של האדם במסגרת פרסומים ברשתות החברתיות, אשר לא נופלת מחשיבות ההגנה על חושב הביטוי בזירה המקוונת. היא ציינה שהכפשת שמו של אדם ברשתות החברתית טומנת בחובה פוטנציאל נזק בעל מאפיינים ייחודיים שלעיתים הם חמורים יותר מהמאפיינים של נזקי פרסום לשון הרע באמצעים מסורתיים. לדבריה, במקרים המתאימים יהיה מקום להביא בחשבון במסגרת הפעלתם של המנגנונים הרלוונטיים שציינה השופטת ברק-ארז גם את השלכותיו הייחודיות של פרסום ברשתות החברתיות בכל הנוגע לפגיעה בזכות לשם טוב.

השופט מנחם מזוז הסכים עם חוות דעתה של השופטת ברק-ארז ועם הערותיה המשלימות של השופטת וילנר.

בית המשפט פסק שיש לראות ששיתוף ברשתות חברתיות מהווה "פרסום" כמשמעו בסעיף 2 בחוק איסור לשון הרע. כן נקבעה שורה של מנגנונים שנועדו להגן על חופש הביטוי ברשתות החברתיות מפני הגבלות הנובעות מהכרה זו. בית המשפט קרא לעדכונו של חוק איסור לשון הרע באופן שיביא בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית. הערעור נדחה.

בעקבות פסק הדין

פסק הדין צוטט בעשרות פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים והשלום למשל, חמדני נ' כהן, זבולוני נ' אסרף, ועוד. התקשורת עסקה בעיקר באזהרת המשתמשים מפני חשיפה לתביעה בגין לשון הרע.

מיכל לביא הציעה אלטרנטיבה למשטר גורף של פטור או אחריות המתחשב בהקשר שההפצה יוצרת, בוהקשר של המסר, במקור המסר, בקהל היעד ובדינמיקות שיווצר, אשר יכולים להשפיע על המשקל שייחסו למסר ועל הסיכוי שישתפו אותו הלאה יותר מאשר המסר עצמו. לביא הציעה את מודל האחריות השיורית . לפי מודל זה, כאשר אפשר לזהות את המפרסם, אחריות בלעדית והיא מאיינת את תביעת המשתף שמוציא את המסר מהקשר בדרגה נמוכה. אולם, כאשר אי אפשר לזהות את המפרסם, יהיה אפשר לתבוע את המשתף שהסתמך על מסר שמקורו אינו ברור.היא הציעה גם חריגים למודל האחריות השיורית.

ראו גם

• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
• פייסבוק
• חוק איסור לשון הרע
• חופש הביטוי
• כפתור לייק (פייסבוק)

לקריאה נוספת

• מיכל לביא, משפטים על אתר, שיתוף לשון הרע ברשתות החברתיות בעקבות 1239/19 שאול נ' ניידלי תקשורת בע"מ, תש"פ
• חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור, דיני לשון הרע – הדין המצוי והדין הרצוי מהדורה שנייה מורחבת, 2019 – חלק שלישי – לשון הרע במרחב המקוון, 249.
• רע"א 2855/20 פלונית נ' פלוני (נבו 06.10.2022)
• ע"א 1726/21 מוחמד בכרי נ' ניסים מגנאג'י (נבו 23.11.2022)

קישורים חיצוניים

• איגוד האינטרנט הישראלי, "לשון הרע באינטרנט - סקירה כללית", 21 במאי 2020.
• העליון: שיתפתם פוסט? אתם חשופים לתביעת לשון הרע, הסתפקתם בלייק? אתם חסינים, כלכליסט, משה גורלי פרשן משפטי, 09.01.2020
• הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על הפיצוי בגין לשון הרע. כלכליסט, עו"ד אלעד פלד, 15.10.2022