פלסיאדפיס

פלסיאדפיס
	שלד של פלסיאדפיס מודל של פלסיאדפיס
תקופה
	סוף פלאוקן- תחילת אאוקן 58–55 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	פרימטים
תת־סדרה:	פלסיאדפאים
משפחה:	Plesiadapidae
סוג:	פלסיאדפיס
שם מדעי
	Plesiadapis; ‏גרווה, 1877

פלסיאדפיס (שם מדעי: Plesiadapis) הוא סוג קדום של שלייתן הקרוב לפרימטים, שחי מסוף הפלאוקן ועד לתחילת האאוקן. המאובנים שלו התגלו באמריקה הצפונית ובאירופה. משמעות שמו המדעי הוא: "קרוב לאדפיס (אנ')", סוג של בעל אף-לח קדום שהיה קרוב ללמוריים.

הפלסיאדפיס נחקר בידי החוקר הצרפתי פול ז'רווה (אנ') שתיאר אותו ב-1977. הוא חקר ממצא מצרפת מהמין Plesiadapis tricuspidens. ממצאים אלה הכילו שרידי לסת ושיניים טוחנות חדות וישרות. נמצאו ממצאים שלו לאורך אירופה ואמריקה הצפונית וכן בגרינלנד שהייתה גשר בין היבשות. הממצאים של יונק זה נמצאו במצבי שימור טובים מאוד ובחלקם היו שרידי עור ופרווה, דבר נדיר מאוד ליונקים מהפלאוגן. מרבית ממצאי הסוג התגלו בחבל סרנה (Cernay) שבצרפת.

היונק הקדום דמה במראהו לקוף מוזר, והוא היה בעל זרועות ארוכות שעזרו לו לנוע בין העצים ביערות, זנב ארוך אולי לופתני והיה בעל גולגולת צרה עם חוטם צר וארוך ולסתות קצרות בעלות שיניים חלשות יחסית שהזכירו לסתות מכרסמים ואולי התאימו לתזונה מחרקים או מצמחייה רכה כמו פירות. העיניים הגדולות של היונק התאימו לראייה בחשיכה. מבנה זה התאים לחיים בין העצים והוא כנראה חי כמו קוף או סנאי ביער. הוא הגיע לאורך 60–80 סנטימטרים ולמשקל של 2.1 קילוגרם בממוצע.