פלורנס סייברט
.jpg) | |
| לידה |
6 באוקטובר 1897 איסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1991 (בגיל 93) סיינט פיטרסברג, ארצות הברית |
| מקום מגורים |
סיינט פיטרסברג |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
לפאייט מנדל |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פלורנס ברברה סייברט (באנגלית: Florence Barbara Seibert; 6 באוקטובר 1897 – 23 באוגוסט 1991) הייתה ביוכימאית אמריקאית. סייברט ידועה בשל זיהוי החומר הפעיל באנטיגן טוברקולין, ומציאת שיטה להפריד אותו מהחיידק Mycobacterium tuberculosis, שגורם לשחפת, עד לצורתו הטהורה. גילוי זה אפשר את הפיתוח והשימוש של מבחן מנטו לזיהוי מחלת השחפת, אשר בו משתמשים ברחבי העולם עד היום. בשנת 1990 נכנסה סייברט להיכל התהילה הלאומי לנשים של ארצות הברית.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סייברט נולדה ב-1897, באיסטון, פנסילבניה, לג'ורג' פיטר סייברט, יצרן וסוחר שטיחים, וברברה סייברט (לשעבר ממרט), בת שנייה מבין שלושה ילדים.[1] בגיל 3 סייברט חלתה בשיתוק ילדים, הנגרם על ידי נגיף הפוליו, ובשל מחלה זו היא סבלה מצליעה לאורך כל חייה.[2]
סייברט סיימה את בית הספר התיכון בהצטיינות וזכתה במלגה לגאוצ'ר קולג' במרילנד, בו למדה עד שנת 1918.[2] בשנת 1923 השלימה את הדוקטורט שלה בביוכימיה באוניברסיטת ייל, שם פיתחה שיטה לשיפור תהליך העירוי ולמניעת חום אצל המטופלים בתהליך זה.[1]
סייברט המשיכה לעבוד על מחקרה באוניברסיטת שיקגו, במעבדתו של אזמונד לונג. כאשר הוא עבר למכון הנרי פיפס באוניברסיטת פנסילבניה, היא עברה יחד איתו, ושם התבצע מחקרה בתחום השחפת עד לפרישתה ב-1958 כפרופסור.[2][3]
בשנת 1937, סייברט קיבלה את מלגת גוגנהיים שאפשרה לה לעבוד בשוודיה ביחד עם תאודור סוודברג, זוכה פרס נובל.[4]
לאחר פרישתה מאוניברסיטת פנסילבניה, עברה סייברט ביחד עם אחותה לסנט פיטרסברג, פלורידה, שם חקרה במעבדה קטנה סוגי חיידקים אשר קושרו לסוגים שונים של סרטן.[1] בשנת 1968 פרסמה סייברט אוטוביוגרפיה בשם "Pebbles on the Hill of a Scientist".[2] ב-23 באוגוסט 1991, כאשר הייתה בת 93, נפטרה סייברט בבית אבות בסנט פיטרסברג, פלורידה.[5]
בשנת 1993, שנתיים לאחר מותה, הוקדשה לסייברט נקודת ציון היסטורית בעיר הולדתה איסטון, פנסילבניה.[6]
פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הדוקטורט של סייברט באוניברסיטת ייל עסקה בחקר העובדה שהזרקת חומרים לא מזיקים גרמה לעיתים לחום אצל אנשים ובעלי חיים. היא גילתה שאפילו הזרקה של מים מזוקקים, שאמורים להיות טהורים לחלוטין, יכלה לגרום לחום. גילוי זה הציג סיכון בריאותי גדול מאוד, משום שתרופות ועירויים באותה תקופה כללו מים מזוקקים.[7]
סייברט גילתה שלמרות שהחום בתהליך הזיקוק הרג את החיידקים שבמים, רעלים אשר נוצרו על ידם לא הושמדו, וחומרים אלו היו הגורמים לחום אצל המטופלים.[7] סייברט פיתחה מנגנון זיקוק שהשמיד את הרעלים הללו ובכך הפך את העירויים וההזרקות לבטוחים יותר.[1]
בשנת 1923 פרסמה סייברט גילוי זה ב-"American Journal of Physiology". לאחר הפרסום, המכונים הלאומיים לבריאות ומנהל המזון והתרופות האמריקאי אימצו את שיטתה של סייברט.[6]
רק לאחר שסייברט עברה לאוניברסיטת פנסילבניה היא החלה בעבודתה החשובה במחקר על מחלת השחפת.[2] המחקר שלה עסק בשאלות שעלו מתוך עבודתו של הביוכימאי הגרמני רוברט קוך מסוף המאה התשע-עשרה.
קוך גילה את חיידק Mycobacterium tuberculosis, אשר גורם למחלת השחפת. בנוסף, הוא גילה שכאשר מזריקים לעור את הנוזל שעליו גדל החיידק, נוצרת תגובה על העור רק אצל אנשים שחולים במחלה. לנוזל זה הוא קרא טוברקולין.[1] הטוברקולין של קוך לא היה מספיק מטוהר ולכן פגם באמינות המבחן שלו.
סייברט יצרה שיטה לבידוד של טוברקולין טהור, בעזרת ממברנה מניטרוצלולוזה, והחומר הנוצר מתהליך זה נקרא PPD (purified protein derivative). המבחן אשר משתמש ב-PPD, מבחן מנטו, מדויק הרבה יותר ממבחנו של קוך. בשל כך, הוא נהפך לסטנדרט האמריקאי ב-1941 ולסטנדרט העולמי ב-1952.[3][5]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלורנס סייברט זכתה בפרסים רבים, ביניהם:
- מלגת דין ואן מטר לאוניברסיטת ייל (1923)[3]
- מענק פורטר של החברה הפילוסופית האמריקאית (1923)[3]
- פרס הווארד טיילור ריקטס של אוניברסיטת שיקגו (1924)[7]
- מלגת גוגנהיים (1937)[4]
- מדליית טרודאו של איחוד השחפת האמריקאי (1938)[1]
- מדליית גארוון של האגודה האמריקנית לכימיה (1942)[1]
- פרס ג'ון אליוט של איחוד בנקי הדם האמריקאי (1962)[1]
- חברה בהיכל התהילה הארצי לנשים (1990)[1]
- בעלת נקודת ציון היסטורית באיסטון, פנסילבניה (1993)[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Pebbels on the Hill of a Scientist" מאת Florence Barbara Seibert
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פלורנס סייברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Florence B. Seibert, encyclopedia.com, encyclopedia.com
- ^ 1 2 3 4 5 Florence Seibert, American Biochemist, 1897–1991, www.chemistryexplained.com
- ^ 1 2 3 4 Ogilvie, Marilyn; Harvey, Joy, The biograghical dictionary of women in science, New York: Routledge, 2000, עמ' 1173, ISBN 0-415-92038-8
- ^ 1 2 Nancy J. Freeman, Easton 'Close To My Heart,' Dr. Seibert Says, The Morning Call, 1986
- ^ 1 2 Bruce Lambert, Dr. Florence B. Seibert, Inventor Of Standard TB Test, Dies at 93, The New York Times, 1991
- ^ 1 2 3 Dr. Florence Seibert Historical Marker, ExplorePAHistory.com
- ^ 1 2 3 Yount, Lisa, A to Z of women in science and math, New York: Facts on File, 2008, עמ' 265-266, ISBN 978-0816066957