פירליי

פירליי (כפר)
Firlej
מדינה פוליןפולין פולין
פרובינציה לובליןלובלין לובלין
מחוז לוברטוב
גובה 147 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,184[1] (31 במרץ 2021)
קואורדינטות 51°33′29″N 22°30′29″E / 51.558056°N 22.508056°E / 51.558056; 22.508056 
אזור זמן UTC+1
http://www.firlej.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פירלייפולנית: Firlej) הוא כפר במחוז לוברטוב בפרובינציית לובלין בפולין, המונה כ-1,200 תושבים (נכון ל-2011).[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירליי נזכרת לראשונה במאה ה-15 ככפר בבעלות פרטית של משפחת האצילים פירליי. בשנת 1557 הוענק לה מעמד של עיירה עצמאית, אך היא לא התפתחה ולמעשה נשארה יישוב כפרי. התושבים עסקו בעיקר בחקלאות.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים היהודים הראשונים הגיעו לפירליי כנראה בתחילת המאה ה-16, כשהוקם היישוב. ב-1664 הוענקה להם האפשרות להתיישב בכפר ללא הגבלות. נראה שבעלי העיר הזמינו יהודים ליישב את העיירה, שהתרוקנה מתושביה אחרי פלישת הקוזקים והפכה לנטושה והרוסה בגלל המלחמות.[2]

הקהילה היהודית בפירליי נשארה קטנה ולא התפתחה כלכלית במהלך המאות ה-17 וה-18. ב-1670 חיו בה 3 יהודים. ב-1789, כמאה שנה מאוחר יותר, מספרם גדל ל-7, אשר היוו 2% מאוכלוסיית היישוב.[2]

במאה ה-19 היו בפירליי משפחות בודדות, כשהקהילה היהודית הייתה בקשר עם הקהילה היהודית בלוברטוב.[2] באותה העת הוקמו במקום מפעלי תעשייה קטנים לקדרות ולכלי חרס[3] והעיירה הייתה מקום קיט ונופש לתושבי לובלין הסמוכה כשתושביה של פירליי עסקו במתן שירותים, כגון הספקת מזון כשר, מסחר, חייטות וניהול חנויות מכולת, בהם מכרו משקאות אלכוהוליים.[2]

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נראתה גדילה איטית באוכלוסיית היהודים בפירליי, עד שהיוו 15% מהאוכלוסייה.[2] אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בפירליי כ-180 יהודים.[4] הייתה בה קהילה יהודית לא גדולה ולה בית מדרש, בית כנסת ואפילו בית קברות (שהקבורה האחרונה בו בוצעה ב-1942). רוב היהודים התפרנסו ממסחר ופקדו את הירידים בערים אחרות באזור. חלקם עסקו במלאכה, ומשפחות אחדות התפרנסו משירותי קיט. מצבם הכלכלי הדחוק הקשה על התפתחות חיי הציבור.

קשיים כלכליים אלו גרמו ליהודים לעזוב את פירליי ב־1930. ממש לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, היהודים היוו רק 9% מאוכלוסיית פירליי.[2]

ערב מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של היהודים עוד יותר לנוכח התגברות האנטישמיות. הותקפו יהודים ברחובות והוכו.[3] באותה העת ישבו בפירליי 167 יהודים.

השלטון הנאצי בעיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העולם השנייה אירעו בפירליי תקריות אנטישמיות רבות ויהודים רבים נפצעו בהן. הגרמנים כבשו את פירליי ב-15 בספטמבר 1939. הם דרשו מהיהודים (167 במספר) תשלום כופר והפכו את בית הכנסת לאורווה.[4] את ספרי הקודש קרעו לגזרים והשליכו לאשפה. הדרישה הראשונה שהציגו ליהודים הייתה לספק להם תוך חצי שעה 100 חתיכות סבון מאיכות טובה ו-21 ק"ג קפה. היהודים אכן מילאו את הפקודה, אולם בעקבותיה דרשו הגרמנים כסף, זהב, תכשיטים, פרוות ודברי ערך נוספים.[3]

כעבור זמן קצר נצטוו היהודים לעבור לאוסטרוב או לקוצק.[4] התירו להם לקחת עמם 150 זלוטי למשפחה וכמות מוגבלת של חפצים אישיים כגון לבנים, בגדים ומצעים.[5] כשיצאו יהודי פירליי מן העיירה, עצרו אותם אנשי משטרת הביטחון בדרך וערכו חיפוש מדוקדק בחפציהם ועל גופם. מי שנמצאו בכליו חפצים או כסף מעבר למותר הוכה מכות קשות והיה קרבן להתעללויות אכזריות. אפילו תושבי פירליי הפולנים הזדעזעו, ומקצתם מחו בפני משטרת הביטחון ואף פנו למפקד האזור הגרמני.[3] מסיבה לא ידועה הופסק גירוש היהודים מנפת לוברטוב, ויהודי פירליי שבו לעיירתם.[4] בסוף 1939 הביאו הגרמנים לפירליי יהודים ממלאווה ומפשאסניש, ממרחק של כ-280 ק"מ מהעיירה.[4] הפליטים הגיעו מוכים, חולים ורעבים. יהודי פירליי קלטו את אחיהם ופתחו למענם מטבח ציבורי.

כעבור זמן קצר החרימו הגרמנים את רכוש היהודים בפירליי וערכו מסדר מדוקדק. אנשי משטרת הביטחון וקציני גסטאפו נהגו לפקוד את פירליי לעיתים מזומנות ובכל ביקור כזה חמסו מן היהודים את רכושם. התבלט באכזריותו הממונה על לשכת העבודה הגרמנית, קצין הס"ס לורנץ, שנהג להתעלל במיוחד בנשים.[3]

ב-18 בינואר 1940 נצטוו היהודים לשאת על השרוול סרט לבן ועליו מגן דוד.[3][4] בתחילת 1940 נתמנה בפירליי יודנרט (שלטון עצמי של היהודים), ובראשו הסוחר האמיד גולדמן.[3][4] ב-1941 הוחל בגיוס יהודי פירליי לעבודת כפייה, ונאסר עליהם לקיים מגע עם ה"לא-יהודים".[4] על כל עברה, ולו הקטנה ביותר, נענשו היהודים בעונש מוות.[3] במרס 1942 הובאה לפירליי קבוצת יהודים מלובלין, וב-15 באפריל 1942 הגיעו יהודים מסלובקיה.[6] אז מנו היהודים 317 איש. באותו החודש הורו הגרמנים ליודנרט של פירליי להקים גטו.[4]

בקיץ 1942 מצבם של יהודי פירליי הלך והורע. מפקד הס"ס לורנץ הורה ליודנראט בפירליי להעמיד לרשותו 25 חייטים שיישלחו למיידנק.[4] בתחילת אוקטובר 1942 נצטוו יהודי גטו פירליי לפנות את עיירתם. אנשי אס.אס ומשטרת הביטחון הוציאו אותם מבתיהם וממקומות מסתור שונים לגטו לוברטוב.[2][3][4] בגטו לוברטוב שכעת נוספו אליו היהודים מפירליי, אוסטרוב, קמיונקה וטרלו (אנ') שהו כ-6,000 או 7,000 איש.[7][6] משם גורשו ב-11 באוקטובר 1942 למחנות ההשמדה בלז'ץ וסוביבור.[3][4] במקורות מידע אחרים נכתב שנשלחו לטרבלינקה.[7]

50 צעירים וצעירות ברחו מהגטו בפירליי ליערות פרצ'ב, לפני הגירוש מפירליי. רבים מהם הצטרפו ליחידות פרטיזנים מלוברטוב, מקמיונקה ומיישובים אחרים בסביבה.[4][2] בין הפעולות שהשתתפו בהן התפרסמה ההתפרצות לאחוזה גרמנית בכפר ידלינקה. הפרטיזנים העלו את האחוזה באש על כל בנייניה ומבניה ופיזרו את הבקר שהיה בחווה. בפעולה אחרת תקפו את משרדי המועצה בכפר אדמובו, שתושביו הסגירו לגרמנים רבים מיהודי הסביבה בעת שניסו להימלט מן האקציות. פעולות נוספות שהשתתפו בהן פרטיזנים יהודים מפירליי היו פיצוץ רכבות שהובילו אספקה ותחמושת לחזית, שרפת מנסרות שהיו שייכות למשתפי פעולה עם הנאצים, תקיפת משאיות שהסיעו קבוצות קטנות של אנשי ס"ס ומשטרת הביטחון או חיילים גרמנים, וכיוצא באלה.[3]

לא נמצאו עדויות על יהודים שחזרו לעיירה פירליי לאחר השואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פירליי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]