פיליפ הנשר

פיליפ הנשר
Philip Hensher
	אין תמונה חופשית
לידה	20 בפברואר 1965 (בן 59); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	ליידי מרגרט הול, אוקספורד, ג'יזס קולג', קיימברידג', בית ספר טאפטון
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית לספרות; פרס סומרסט מוהם ;

פיליפ מייקל הֶנְשֶר FRSL (נולד ב־20 בפברואר 1965)^[1] הוא סופר, מבקר ועיתונאי אנגלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשר נולד בדרום לונדון, להוריו, ריימונד ג'יי ומרים הנשר.^[2] אביו היה מנהל בנק ומלחין^[3]^[4] ואמו ספרנית באוניברסיטה.^[5]^[6] את רוב ילדותו ונעוריו בילה הנשר בשפילד, בבית הספר טאפּטון. הוא השלים תואר ראשון שלו בליידי מרגרט הול, אוקספורד,^[7] והמשיך ללמוד בג'יזס קולג' בקיימברידג', שם הוענק לו תואר דוקטור ב־1992^[2] על דיסרטציה על ציור וסאטירה במאה ה-18.

בתחילת הקריירה שלו הוא עבד כפקיד בבית הנבחרים הבריטי, ופוטר ממשרתו בשל תוכן ראיון שהעניק לכתב עת להט"בי.^[8] הוא פרסם מספר רומנים, והוא כותב קבוע, בעל טור, ומבקר ספרות בעיתונים ובשבועונים הגרדיאן, הספקטייטור, המייל און סאנדיי והאינדפנדנט.

ספרו "The Bedroom of the Mister's Wife" ‏(1999) מאגד 14 מסיפוריו הקצרים, כולל הסיפור "שפות מתות", שאותו בחרה הסופרת א"ס בייאט עבור "אסופּת אוקספורד לסיפורים קצרים באנגלית" (1998), מה שהפך את הנשר לסופר הצעיר ביותר שנכלל באותה אנתולוגיה.^[9]

הֶנשר מכהן כפרופסור לכתיבה יוצרת באוניברסיטת באת' ספא, לשעבר מכללת באת' להשכלה גבוהה. מ־2005 עד 2012 לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטת אקסטר. הוא ערך מהדורות חדשות של יצירות קלאסיות רבות מהספרות האנגלית, כולל רומנים מאת צ'ארלס דיקנס וננסי מיטפורד. הנשר שימש גם כשופט בפרס בוקר.

מאז שנת 2000 מופיע הֶנשר ברשימת "100 הלהט"בים המשפיעים ביותר בבריטניה" של "האינדיפנדנט",^[10] ובשנת 2003 נבחר ל"אחד מעשרים הסופרים הבריטיים הצעירים הטובים ביותר" ברשימה שערך כתב העת הספרותי גרנטה.^[8]

בשנת 2002 נכלל הרומן שלו "אימפריית תות־העץ" ברשימה הארוכה לפרס מאן בוקר. בשנת 2008, נבחר הרומן האוטוביוגרפי־למחצה של הֶנשר "הרחמנות הצפונית" לרשימה הקצרה לאותו פרס. בשנת 2012 הוא זכה בפרס הראשון בתחרות ספרות המסעות הגרמנית. ב־2007 זכה בפרס סטונוול לעיתונאי השנה, וב־1996 זכה בפרס סומרסט מוהם על הרומן "ארס מטבח".

בשנת 2013 נכלל הרומן שלו "סצנות מראשית החיים" ברשימה הקצרה לפרס הציפורן הירוק לספרות להט"בית, וזכה בפרס אונדטייה. הוא מבוסס על ילדותו של זאווד מחמוד – בעלו של הֶנשר – על רקע מלחמת העצמאות בבנגלדש.

הֶנשר חיבר את הליברית לאופרה "Powder Her Face" של תומאס אדס (1995). בשנת 2015 ערך את "אסופת פינגווין של הסיפור הקצר הבריטי".

יצירות הסיפורת המוקדמות של הֶנשר תוארו כבעלות "ריחוק אירוני [...] מהדמויות" ו"לעג מדויק וקר כקרח ליומרה וצביעות".^[8] על הרומן ההיסטורי שלו "אימפריית תות־העץ" נכתב שהוא "מלא הדהודים של קצבם ושפתם של סיפורי עם" תוך כדי "השתעשעות" עם צורות סיפוריות.^[8]

בשנת 2018 כיהן הֶנשר בוועדת השופטים של פרס סקושהבנק גילר.^[11]

הנשר נשוי לזאווד מחמוד, עורך דין לנושאי זכויות אדם באו"ם.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Other Lulus‏ (1994)
Kitchen Venom‏ (1996)
Pleasured‏ (1998)
The Mulberry Empire‏ (2002), Flamingo/HarperPerennial. נכלל ברשימה הארוכה לפרס מאן בוקר.
The Fit‏ (2004) 4th Estate/HarperPerennial
The Northern Clemency (2008), HarperCollins/4th Estate. הגיע לרשימה הקצרה לפרס מאן בוקר.
King of the Badgers (31 במרץ 2011), 4th Estate,‏ ISBN 978-0-00-730133-1
Scenes from Early Life (12 באפריל 2012), 4th Estate,‏ ISBN 978-0007433704. זוכה פרס אונדטייה לשנת 2013 מטעם האגודה המלכותית לספרות
The Emperor Waltz (3 ביולי 2014), 4th Estate
The Friendly Ones (8 בפברואר 2018), 4th Estate
A Small Revolution in Germany (6 בפברואר 2020), 4th Estate

קובצי סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Bedroom of the Mister's Wife‏ (1999)
Tales of Persuasion‏ (2016), 4th Estate,‏ ISBN 978-0-00-745963-6

מסאות ועיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Missing Ink: The Lost Art of Handwriting‏ (2012)
(כעורך)‏ The Penguin Book of the British Short Story‏ (2015)
(כעורך)‏ The Penguin Book of the Contemporary British Short Story‏ (2018)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף המרצה של הנשר, באוניברסיטת באת' ספא (באנגלית)
דף המרצה של הנשר, באוניברסיטת אקסטר (באנגלית)
ראיון עם פיליפ הנשר, באתר Mostly Fiction (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Birthdays", The Guardian: 39, 20 פבר' 2014 {{citation}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Hensher, Dr Philip Michael, (Born 20 Feb. 1965), novelist". Who's Who. 2007. doi:10.1093/ww/9780199540884.013.U43493. ISBN 978-0-19-954088-4.
^ https://britishmusiccollection.org.uk/composer/ray-hensher
^ The Wind Ensemble Catalog, ed. Jon A. Gillespie et al, Greenwood Press, 1998, p. 104
^ "Philip Hensher on his weighty new work".
^ "Philip Hensher: A life in writing". TheGuardian.com. 30 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ "LMH, Oxford - Prominent Alumni". נבדק ב-20 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ ¹ ² ³ ⁴ Contemporary British Novelists Nick Rennison p. 65
^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 בדצמבר 2012. נבדק ב-17 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
^ The Independent many times. (2 July 2006), Gay Power: The Pink List. Retrieved 25 June 2007.
^ The Scotiabank Giller Prize: Introducing the 2018 Scotiabank Giller Prize Jury

[1] "Birthdays", The Guardian: 39, 20 פבר' 2014 {{citation}}: (עזרה)

[ukwhoswho.com-2] ¹ ² "Hensher, Dr Philip Michael, (Born 20 Feb. 1965), novelist". Who's Who. 2007. doi:10.1093/ww/9780199540884.013.U43493. ISBN 978-0-19-954088-4.

[3] ttps://britishmusiccollection.org.uk/composer/ray-hensher

[4] The Wind Ensemble Catalog, ed. Jon A. Gillespie et al, Greenwood Press, 1998, p. 104

[5] "Philip Hensher on his weighty new work".

[6] "Philip Hensher: A life in writing". TheGuardian.com. 30 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[7] "LMH, Oxford - Prominent Alumni". נבדק ב-20 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[CBN-8] ¹ ² ³ ⁴ Contemporary British Novelists Nick Rennison p. 65

[9] "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 בדצמבר 2012. נבדק ב-17 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)

[10] The Independent many times. (2 July 2006), Gay Power: The Pink List. Retrieved 25 June 2007.

[11] The Scotiabank Giller Prize: Introducing the 2018 Scotiabank Giller Prize Jury

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]