פיי אדמס
 | |
| לידה |
22 במאי 1923 ניוארק,ניו ג'רזי |
|---|---|
| פטירה | 2016~ (בגיל 92 בערך) |
| שם לידה | Fanny Tuell |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | 1940–1960 (כ־20 שנה) |
| סוגה |
רית'ם אנד בלוז |
| חברת תקליטים | אטלנטיק רקורדס, Imperial Records, Herald Records |
| פרסים והוקרה | Pioneer Award |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
| ג'ו מוריס ותזמורתו | |
  | |
פיי אדמס (נולדה כפאני טואל, 22 במאי 1923) היא זמרת אמריקאית, שהקליטה וביצעה יצירות רית'ם אנד בלוז וגוספל מסוף שנות הארבעים ועד תחילת שנות השישים של המאה ה-20. היו לה כמה להיטים במצעדי הפזמונים בתחילת שנות החמישים, לפני שפרשה מעסקי המוזיקה[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמס נולדה בניוארק, ניו ג'רזי. אביה היה דייוויד טואל, זמר גוספל ודמות מפתח בכנסיית Church of God in Christ (COGIC) . בגיל חמש הצטרפה לאחיותיה, שרה ספיריטואלז והופיעה בקביעות בתוכניות רדיו בניוארק.
תחת שם הנישואין שלה, פיי סקראגס, היא הופיעה באופן קבוע במועדוני לילה בניו יורק בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים. במהלך הופעתה באטלנטה, ג'ורג'יה, היא התגלתה על ידי הזמרת רות בראון, שהזמינה אותה לאודישן עם מוביל הלהקה ונגן החצוצרה ג'ו מוריס, שהיה גם מבעלי חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס. לאחר ששינתה את שמה מסקראגס לפיי אדמס, גייס אותה מוריס כזמרת בשנת 1952, והחתים אותה בחברת התקליטים "הראלד רקורדס". ההקלטה הראשונה שלה הייתה השיר "Shake a Hand" של מוריס, שעמד בראש מצעד המוזיקה של- R & B האמריקאי של מגזין המוזיקה "בילבורד" במשך עשרה שבועות בשנת 1953 והגיע למקום 22 במצעד הפופ האמריקאי. הוא נמכר במיליון עותקים וזכה בדיסק זהב[2].
על פי "ארגון המוזיקה האקוסטית" נאמר כי, "העדות הברורה הראשונה למוזיקת נשמה מופיעה עם ההרכב The "5" Royales, הרכב גוספל שפנה ל- R&B וגם בפיי אדמס, שהשיר " Shake a Hand " הפך לסטנדרט חשוב במוזיקת ה- R & B "[3].
בשנת 1954 היו לאדמס עוד שני להיטי R&B . הראשון "I'll Be True" (מאוחר יותר הושר בגרסת כיסוי על ידי ביל היילי בשנת 1954 ועל ידי הזמרת ג'קי דשאנון בשנת 1957) והשני " It Hurts Me to My Heart ". במהלך תקופה זו, עזבה את להקתו של ג'ו מוריס והחלה להופיע כ- כ "Atomic Adam". היא הופיעה בסרט Rhythm & Blues Revue בשנת 1955.
בשנת 1957 עברה לחברת ההקלטות Imperial Records, אך הצלחתה המסחרית פחתה. בסוף שנות החמישים היא נתפסה כאמנית הקלטות מבוגרת שזמנה חלף, אף על פי שהמשיכה להקליט לחברות הקלטה קטנות שונות עד תחילת שנות השישים.
שדרן הרדיו אלן פריד כינה את אדמס "הבחורה הקטנה עם הקול הגדול" ("little gal with the big voice" ). היא הופיעה בסיורי מופעי רית'ם אנד בלוז, בהם השתתפו גם להקות כמו:
The Drifters, The Counts ו- The Spaniels[1].
בשנת 1963 פרשה מתעשיית המוזיקה. היא נישאה בשנית ובשמה החדש, פני ג'ונס, שבה לשורשי הגוספל ולחיי המשפחה בניו ג'רזי.
לדברי היסטוריון המוזיקה והסופר מרב גולדברג, ייתכן והיא מתה ב -2 בנובמבר 2016, אך הדבר אינו מאושר[4].
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- “Sweet Talk” / “Watch Out, I Told You.” Atlantic 1007 (1953).
- “Shake a Hand” / “I’ve Gotta Leave You.” Herald 416 (1953).
- “I’ll Be True” / “Happiness to My Soul.” Herald 419 (1953)
- “Every Day” / “Say a Prayer.” Herald 423 (1954).
- “Somebody, Somewhere, Someday” / “Crazy Mixed-Up World.” Herald 429 (1954).
- “It Hurts Me to My Heart” / “Ain’t Gonna Tell.” Herald 434 (1954).
- “Ain’t Nothin’ to Play With” / “I Owe My Heart to You.” Herald 439 (1954).
- “Anything for a Friend” / “Your Love Has My Heart Burning.” Herald 444 (1955).
- “You Ain’t Been True” / “My Greatest Desire” Herald 450 (1955).
- “No Way Out” / “Same Old Me” Herald 462 (1955).
- “Teen-Age Heart” / “Witness to the Crime.” Herald 470 (1956).
- “Takin’ You Back” / “Don’t Forget to Smile.” Herald 480 (1956).
- “Anytime, Any Place, Anywhere.” / “The Hammer Keeps Knockin.” Herald 489 (1956).
- “Keeper of My Heart” / “So Much.” Imperial 5443 (1957).
- “Johnny Lee” / “You’re Crazy.” Imperial 5456 (1957).
- “I Have a Twinkle in My Eye” / “Someone Like You.” Imperial 5471 (1957).
- “When We Kiss” / “Everything” Imperial 5525 (1958).
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שנת 1998 פרס "Pioneer Award" מטעם "Rhythm and Blues Foundation"
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- “The Adams Disc, Takes Top Spot On Parade,” Chicago Defender (national edition), 14 November 1953.
- “Phil Moore Has a New Hopeful Under His Wing,” New York Age, 22 August 1953, 19.
- Ralph Matthews, “Faye Adams Just Loves Making New Friends,” Cleveland Call and Post 20 February 1954.
- Art Sears, Jr., “Faye Adams Proves to Be Gallant Trouper,” Cleveland Call and Post, 19 October 1957.
- “On the Corner,” Lackawanna Leader, 1 August 1957.
- Marv Goldberg, “Faye Adams,” http://www.uncamarvy.com/FayeAdams/fayeadams.html (accessed 10 November 2018).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיי אדמס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פיי אדמס, באתר AllMusic (באנגלית)
פיי אדמס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פיי אדמס, באתר Discogs (באנגלית)- פיי אדמס - קורות חייה
- פיי אדמס - מאת מרב גולדברג
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Faye Adams Songs, Albums, Reviews, Bio & More, AllMusic (באנגלית)
- ^ Joseph Murrells, The book of golden discs, London : Barrie & Jenkins, 1978, ISBN 978-0-214-20512-5
- ^ Timeline of Musical Styles & Guitar History, Acoustic Music (באנגלית אמריקאית)
- ^ Marv Goldberg's R&B Notebooks - FAYE ADAMS, www.uncamarvy.com