פייר בוקל
 | |
| פייר בוקל בשנת 1944 | |
| לידה |
3 באוקטובר 1914 סנט-אמרין, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 באוגוסט 1995 (בגיל 80) שטרסבורג, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
כומר קתולי, סופר, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית, עיתונאי |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | פייר בוקל |
  | |
פייר בוקל (בצרפתית: Pierre Bockel; 1914, סנט-אמרין (צר') שבצפון-מזרח צרפת – 1995, שטרסבורג) היה כומר קתולי, סופר ועיתונאי, פעיל בתנועת ההתנגדות הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקל למד בבית ספר ביישובו ולאחר מכן הצטרף לקהילה דתית בפריבור. הוא עבר לפריז, החל ללמוד ספרות והתרועע עם אישי תרבות, בהם מקס ז'אקוב ושארל דולן. בשנת 1937 החל ללמוד במכון הקתולי של פריז (צר'). לאחר מכן התגייס לצבא צרפת וב-22 ביוני 1940, עם חתימת הסכם כניעת צרפת לגרמניה הנאצית, נפל בשבי אך שוחרר לאחר מספר שבועות.
פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1940 החל בוקל לארגן רשת מחתרת בשם Réseau Martial, במטרה לשחרר את חבל אלזס-לורן. בדצמבר 1940 גורשה משפחתו לאלג'יריה ובוקל עצמו החל ללמוד תאולוגיה בליון. במקביל המשיך בפעילותו המחתרתית והיה אחראי על פעילות קבוצת המחתרת באזור קלרמון פראן בפרט ובאזור משטר וישי בכלל. באפריל 1942 סייעה הרשת לבריחתו של אנרי ז'ירו מהשבי הגרמני.
בוקל סייע להפצתו של עיתון מחתרתי שיצא לאור ביוזמתו של פייר שאייה בין השנים 1941–1943, עיתון בשם "מחברותיו של עד ראייה נוצרי" (Les Cahiers du Témoignage Chrétien) (צר'). הגיליון הראשון יצא ב-5,000 עותקים. באחת מכותרותיו הראשונות נכתב: "צרפת, היזהרי, פן תאבדי את נשמתך." הגליונות שיצאו ב-1942 יצאו ב-30,000 עותקים, ומהדורה חדשה של הגיליון הראשון יצאה שוב. העיתון דחה את האנטישמיות ואת מדיניותו האנטישמית של משטר וישי. כשלושים חוברות של עיתון זה יצאו במהלך מלחמת העולם השנייה.
בוקל הוסמך לכמורה ביוני 1943 בבזיליקה של גברתנו הקדושה מפורווייר (Basilique Notre-Dame de Fourvière) בליון. הוא היה לוחם בקבוצת מאקי, באזור בו לחם גם אנדרה מאלרו. ביוני 1944 הצטרף לקבוצת מחתרת שביצעה מספר פעולות אנטי-נאציות במחוזות גארון עילית וגר (צר'). בין הפעולות היו תקיפת משלוחים צבאיים, חבלה ומארבים. ביולי 1943 הכיר את מאלרו ומאז היו השניים בקשר למשך כל יתר חייהם והתכתבו בשאלות של דת, אמונה ורוחניות. כששני בניו של מאלרו נהרגו בתאונת דרכים ב-1961, ערך בוקל מיסה לזכרם. בוקל כתב כעשרה ספרים, שלושה מהם - על מאלרו ועל קשריהם.
בוקל השתתף בהצלת יהודים. החל בספטמבר 1942, מספר חודשים אחרי המצוד אחר יהודי פריז, ועד שחרור צרפת בסוף 1944, ארגן בוקל מסמכים מזויפים עבור מספר יהודים וכן מקומות מחבוא, ביניהם ביתו. כמו כן הביא לשחרורו של יהודי שנכלא, בעזרת קשריו עם פקידים במשטר וישי.
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות החמישים והשישים היה בוקל כומר באוניברסיטת שטרסבורג. הוא ייסד את כתב העת "התנ"ך וארץ הקודש" (Bible et Terre sainte). עד שנות השמונים היה בישוף בקתדרלת שטרסבורג.
פייר בוקל נקבר בתן (צר') שבמזרח צרפת.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 קיבל בוקל אות כבוד קתולי מהאפיפיור פאולוס השישי.
בשנת 1988 הוכר בוקל על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על פייר בוקל, באתר יד ושם (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פייר בוקל".