פיירה גאטסקי פונדלי
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1902 פופי, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1985 (בגיל 83) רומא, איטליה  |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה  |
| השתייכות |
.svg){kind=small} הצבא המלכותי האיטלקי |
| תקופת הפעילות | 1944–1945 (כשנה) |
| דרגה |
.svg){kind=small} גנרל די בריגטה |
| תפקידים בשירות | |
| מפקדת שירות העזר לנשים | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
  | |
פיירה גאטסקי פונדלי (באיטלקית: Piera Gatteschi Fondelli; 22 באוגוסט 1902 - 7 בספטמבר 1985) הייתה גנרל די בריגטה בצבא המלכותי האיטלקי אשר שימשה כמפקדת שירות העזר לנשים. הייתה חברת המפלגה הפשיסטית והשתתפה במצעד על רומא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פונדלי נולדה ב-22 באוגוסט 1902 בפופי שבטוסקנה. אביה נפטר לפני לידתה והיא עברה עם אמה לרומא. היא למדה באקדמיה לאמנויות יפות ברומא, וב-23 במרץ 1921 עזבה אותה והצטרפה לזרוע הקרבית של המפלגה הפשיסטית יחד עם חברתה אינס דונאטי. ב-28 באוקטובר 1922 היא הקימה קבוצה של עשרים נשים שכונתה "חוליית הכבוד המלווה את הדגלון" והובילה אותה במהלך המצעד על רומא. לאחר שהמפלגה הפשיסטית תפסה את השלטון באיטליה, הצטרפה פונדלי לצלב האדום האיטלקי.
ב-1936 היא עזבה את הצלב האדום ונסעה בשליחות ממשלתית למזרח אפריקה האיטלקית. היא פגשה שם את הרוזן מריו גאטסקי והתחתנה אתו. מאז היא נודעה בתור הרוזנת גאטסקי-פונדלי. היא מונתה למפקחת על סלילת הכביש לאדיס אבבה. שלוש שנים מאוחר יותר חזרה לאיטליה ומונתה בידי בניטו מוסוליני לראש מחלקת הנשים של המפלגה הפשיסטית שבה היו חברות 150,000 נשים. ב-1940 היא מונתה למפקחת של המפלגה.
ב-25 ביולי 1943 נפל השלטון הפשיסטי באיטליה. בעלה של פונדלי נמלט חזרה לאפריקה, נתפס בידי הבריטים ונכלא בקניה. פונדלי עצמה נמלטה יחד עם חמיה בקזנטינו. לאחר שמוסוליני שוחרר מכלאו בידי הגרמנים והקים את הרפובליקה של סאלו, חזרה פונדלי לרומא והחלה לשתף פעולה עם אלסנדרו פבוליני בניסיון לשקם את המפלגה הפשיסטית. בתמיכתם של פבוליני ורודולפו גרציאני, כתבה פונדלי למוסוליני בבקשה לאפשר לנשים למלא חלק פעיל יותר בהגנה על איטליה.
לנוכח העובדה שהצבא האיטלקי סבל ממחסור חמור בכוח אדם, נעתר מוסוליני לבקשתה של פונדלי והקים את ארגון שירות העזר לנשים. פונדלי מונתה לעמוד בראש הארגון וקיבלה לשם כך דרגת גנרל די בריגטה בצבא האיטלקי. חברות הארגון נשלחו בתחילה למלא תפקידי סיוע בבתי חולים במשרדים צבאיים ובשירות התעמולה, ובמקביל נשלחו 6,000 נשים להכשרה במחנות צבאיים כדי לשמש בעתיד כלוחמות בחזית. ב-25 באפריל 1945 פורק שירות העזר לנשים. פונדלי ופבוליני השמידו את מרבית התיעוד על פעילות הארגון במטרה למנוע פעולות תגמול נגד חברותיו.
לאחר כיבוש איטליה בידי בעלות הברית, ירדה פונדלי למחתרת יחד עם בנותיה. היא הסתתרה במשך שנה במנזר ולאחר מכן בבית סודי. בעלה השתחרר מהשבי והתגורר עמה עד מותו ב-1947. מכיוון שבאיטליה לא נערכו משפטים נגד בכירי המפלגה הפשיסטית, היא יכלה עד מהרה לצאת מהמסתור ולחזור לחיים אזרחיים. היא עבדה כמדריכת טיולים ובהמשך ניסתה להקים מסעדה. במקביל היא המשיכה גם בפעילות פוליטית במפלגות הנאו-פשיסטיות התנועה החברתית האיטלקית והדמוקרטיה הלאומית.
היא המשיכה להתגורר ברומא עד מותה ב-7 בספטמבר 1985.