פיו מרוויליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיו מרוויליה
Fio Maravilha
פיו מרוויליה (יושב משמאל) לצד נרסיסו דובאל, בעת שהשניים שיחקו בפלמנגו, 1971
פיו מרוויליה (יושב משמאל) לצד נרסיסו דובאל, בעת שהשניים שיחקו בפלמנגו, 1971
מידע אישי
לידה 19 בינואר 1945 (בן 79)
Conselheiro Pena, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה חלוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
1960–1965 פלמנגו
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1965–1973
1972
1973–1974
1974
1975–1976
1975
1975
1977–1980
1981
1981–1983
1983–1985
פלמנגו
אוואי
דספורטיבה פרוויאריה
פאיסנדו
CEUB
← בנגו
← סאו קריסטובאו
סאו קריסטובאו
ניו יורק איגלס
מונטה בלו פנתרס
סן פרנסיסקו מרקיורי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'ואאו בטיסטה דה סאלספורטוגזית: João Batista de Sales; נולד ב-19 בינואר 1945) ידוע יותר בשם פיו מָרָוויליה (Fio Maravilha), הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בפלמנגו ובקבוצות נוספות. מאוחר יותר עבר לארצות הברית, שם שיחק במספר קבוצות. פרסומו העיקרי הוא הודות לשיר שנכתב על ידי ז'ורז'י בן ז'ור אודות שער שהבקיע ושהפך ללהיט.

פיו מרוויליה מתגורר בסן פרנסיסקו בארצות הברית, שם עבד בעבר כשליח פיצה וכנהג.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרווילה נולד בבקונסליירו פנה (אנ'), במינאס ז'ראיס והוא אחיו הצעיר של הכדורגלן גרמאנו (אנ') ששיחק כקיצוני שמאלי בפלמנגו ובסריה א' באיטליה. הוא החל לשחק בפלמנגו ב-1965 כחלוץ והגיע לשיאו בתחילת שנות ה-70. הגעתו של מריו זגאלו לעמדת המאמן בפלמנגו דחקה את ז'ואאו בטיסטה אל הספסל, להערכת הכדורגלן, כיוון שכדרוריו הרבים לא התאימו לכדורגל ההגנתי שאפיין את זגאלו.[1] הוא עזב ב-1973 את פלמנגו לקבוצת דספורטיבה פרוויאריה (אנ'). המשיך ושיחק במספר קבוצות לפרקי זמן קצרים. בשנים 1980-1975 שיחק בסאו כריסטובאו (אנ').

ב-1980 עבר לשחק בארצות הברית ושיחק תחילה בקבוצת ניו יורק איגלס (אנ') שבליגת ASL (אנ') ומשם עבר לקבוצות בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו. הוא פרש ממשחק לאחר מספר שנים ונשאר לגור בסן פרנסיסקו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "פיו מרוויליה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיו מרוויליה התפרסם בעיקר בזכות הסינגל הלהיט "Fio Maravilha" שנכתב עליו ב-1972 על ידי ז'ורז'י בן (שנודע מאוחר יותר בשם ז'ורז'י בן ז'ור). המוזיקאי (אוהד פלמנגו), צפה ב-15 בינואר 1972 במשחק בין פלמנגו לבנפיקה ליסבון באצטדיון המרקנה, במסגרת הטורניר הבינלאומי של ריו דה ז'ניירו (פור'). פיו (בפורטוגזית חוט, בכינוי זה נודע עד פרסום השיר),[2] ישב על ספסל המחליפים ולא היה בהרכב הפותח של פלמנגו. מקהלת אוהדים דרשה במחצית מהמאמן, מריו זגאלו, להכניסו למשחק, הוא הוכנס כמחליף לאחר שהחלוץ ארילסון (Arílson) נפצע.[2] בדקה ה-33 במחצית השנייה,[3] הוא כידרר ועבר שני מגינים ואת השוער וכבש את שער הניצחון 0:1 (שכונה בשיר "שער של מלאך"). השער הונצח בשיר ולשמו נוסף הכינוי שנתן לו ז'ורז'י בן בשיר: מרוויליה (נפלא, קסם) ושהפך לחלק משמו לאחר פרסום השיר:

Fio maravilha, nós gostamos de você
Fio maravilha, faz mais um pra gente vê

בתרגום חופשי לעברית: "פיו מרוויליה אנחנו אוהבים אותך, פיו מרוויליה תן לנו לראות עוד אחד".

כתוצאה ממחלוקת משפטית בין ז'ורז'י בן לבין פיו מרוויליה, שם השיר שונה מאוחר יותר ל-"Filho Maravilha". בשנת 2007, פיו נתן למוזיקאי אישור להשתמש בשמו (Fio) בשיר.

ביצועים לשיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר תורגם לעברית על ידי אהוד מנור עבור המופע "ארץ טרופית יפה" שעלה לבמות ב-1978 ובוצע במופע על ידי יוריק בן דוד והלהקה, בשם "איזה כדורגל", כשבמקום שמו של הכדורגלן בפזמון - המילים בעברית הן:

איזה איזה פלא,
כן, אתה הכי גדול.
איזה איזה פלא,
בוא ותן לנו עוד גול.
איזה כדורגל,
כן אתה הכי גדול.

מקובל לייחס את המילים "איזה איזה פלא", לשמו של הכדורגלן הברזילאי הנודע פלה.[4][5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bernardo Barbosa, De passagem pelo Estado, Fio Maravilha relembra sua passagem pela Desportiva, ‏2 באוגוסט 2019 (בפורטוגזית)
  2. ^ 1 2 Sidney Garambone, Lembranças celestiais, באתר Globo‏, 6 במאי 2020 (בפורטוגזית)
  3. ^ בברזיל מקובלת ספירת הדקות בכל מחצית בנפרד, כפי שמקובל ברבעים בכדורסל, לדוגמה.
  4. ^ שרון דוידוביץ, הריעו לשיר: 10 שירי הספורט הגדולים בהיסטוריה, באתר ynet, 19 באפריל 2011
  5. ^ עוזי דן, איזה איזה פלא, כן אתה הכי גדול, חדשות, 31 באוקטובר 1990