פיודור סולנצב
 | |
| לידה |
14 באפריל 1801 (יוליאני) Verkhne-Nikulskoe, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1892 (יוליאני) (בגיל 90) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
בית העלמין וולקובו |
| מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| תחום יצירה |
ציור |
| פרסים והוקרה |
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות |
| צאצאים |
Vsevolod Solntsev |
  | |
פיודור סולנצב (ברוסית: Фёдор Со́лнцев; 26 באפריל 1801 – 15 במרץ 1892)[1] היה היסטוריון של ציור רוסי. יצירות האמנות שלו היו תרומה מרכזית בשימור התרבות הרוסית של ימי הביניים, שהייתה נושא נפוץ בציוריו.[2] הוא היה המעצב הראשי של ארמון הקרמלין הגדול במוסקבה.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיודור סולנצב נולד בכפר ליד ריבינסק במחוז ירוסלב. הוריו היו צמיתים של הרוזן איבן מוסין-פושקין. אביו, גריגורי סולנצב, עבד כקופאי בקופות של התיאטראות הקיסריים בסנט פטרסבורג ונסע לכפר לעיתים רחוקות מאוד. עוד אמו, אליזבטה סולנצבה חיה כל חייה בכפר. פדור בילה את חייו המוקדמים עם אמו ואחיו. לאחר שגילה את יכולתו האמנותית, שחרר אדונו את משפחת סולנצב, מה שאפשר לפדור להיכנס לאקדמיה הקיסרית לאמנויות בסנט פטרסבורג ב-1815[4] והפך לתלמידם של אלכסיי יגורוב וסטפן שצ'וקין. מאוחר יותר, אחיו הצעיר יגור סולנצב, סיים גם הוא את לימודיו באקדמיה הקיסרית לאמנות והפך לצייר.
פיודור סיים את לימודיו באקדמיה בשנת 1824 וקיבל "מדליית זהב קטנה" על ציורו "משפחת איכרים". בשנת 1827 הוא קיבל את "מדליית הזהב הגדולה" מהאקדמיה על ציורו ״עיבוד לקיסר״.בשנת 1836 הוא הפך לחבר באקדמיה הקיסרית לאמנויות. בשנת 1876 מונה סולנצב לפרופסור של האקדמיה.[5]
עבודתו של פיודור סולנצב נתמכה על ידי נשיא האקדמיה האימפריאלית לאמנויות אלכסיי אולינין והקיסר ניקולאי הראשון. הקיסר הזמין את סולנצב לעצב נשף קיסרי וליפות את דירותיו הפרטיות בקרמלין.[6] במהלך חייו עבד סולנצב על שיקום מבנים רבים בקרמלין במוסקבה, כולל ארמון הקרמלין הגדול ונשקיית הקרמלין. הוא צייר את קתדרלת ישו המושיע וכנסיות אחרות במוסקבה.[7]
אולנין הזמין את סולנצב לתעד חפצים ארכאולוגיים והיסטוריים של המדינה הרוסית. סולנצב החל לעבוד על כך בשנת 1830. הוא הכין יותר מ-3000 רישומים מפורטים ביותר של חפצים שונים, כולל תיעוד של כל העושר של הקרמלין. שבע מאות מהרישומים הללו הופיעו כפרסום של שישה כרכים שכותרתם "עתיקות המדינה הרוסית". האנציקלופדיה פורסמה לאחר מותו של אולנין תוך שימוש בכספים שסיפק ניקולאי הראשון.
סולנצב נפטר ב-3 במרץ 1892 ונקבר בבית הקברות וולקובו בסנט פטרסבורג.[1]
גלריה - תיעוד לבוש עממי ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Художник-археолог Федор Солнцев в сотрудничестве со Святейшим Синодом, portal-slovo.ru
- ^ Russian Life, Rich Frontier Publishing Company, 2007. (באנגלית)
- ^ Музеи Московского Кремля: КАЛЕНДАРЬ СОБЫТИЙ, www.kreml.ru
- ^ "Fedor Solncev"
- ^ Русские художники. Солнцев Федор Григорьевич., www.artsait.ru
- ^ Goodbody, Bridget L. (2007-03-09). "An Image Consultant to a Spinmeister Czar". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-08-06.
- ^ Wendy R. Salmond, Russia Imagined, 1825-1925: The Art and Impact of Fedor Solntsev : March 2, 2007-June 16, 2007, The New York Public Library, Humanities and Social Sciences Library, Sue and Edgar Wachenheim III Gallery, New York Public Library, 2007. (באנגלית)