פטר מונמי
 | |
| לידה |
12 בינואר 1681 לונדון, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 1749 (בגיל 68) לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
בארוק |
  | |
פטר מונמי (באנגלית: Peter Monamy; 1681 – 1749) היה צייר ימי אנגלי.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטר מונמי הוטבל בכנסייה בלונדון, אנגליה, ב-12 בינואר 1681. הוא היה האחרון מבין חמשת הילדים, של פייר, או פיטר, מונמי, יליד 1650 מגרנזי, ואשתו האנגליה, דורותי גילברט. ונכדו של אנדרה מונמי, (1612–1680), שהיה אחד ממושלי גרנזי, בשנות ה-50 של המאה ה-17. דורותי גילברט, ילידת 1660 הייתה בתו של ג'יימס גילברט, שהיה מאסטר בחברה שיצרה נשק בשנת 1670 ו-1672.
משפחת מונמי הייתה מהסוחרים הבולטים בגרנזי מאז שנות ה-60 של המאה ה-16, ובאיי התעלה מאז לפחות 1530. אביו של הצייר, פייר, נפטר כנראה בשנת 1685, ואחיו אנדרו היה פעיל בלונדון כסוחר במלח וצמר, בסוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18. בדצמבר 1696 מתואר אנדרו מונמי, כ"שומר "על ילדיו של פטר (פייר) מונמי, שנפטר. אנדרו מונמי מופיע גם ברשומות הארכיון של אדמירליות כמי ששירת בשנת 1710 בספינת תותחים בשם "לה צ'אסה", שהייתה בבעלות סינדיקט של סוחרי גרנזי.
ב-3 בספטמבר 1696, פטר מונמי, בן 15, הפך לחניך במשך שבע שנים אצל ויליאם קלארק. לקלארק היה עסק משגשג של עיצוב ועיטור בתים, כולל ויטראז'ים, ציפויי קיר, ציורי קיר ועוד. ויליאם קלארק נפטר לפני ינואר 1704.
מונמי סיים את חניכותו ב-1 במרץ 1704, וכנראה המשיך לעבוד בעסק של קלארק גם אחרי מות בעליו. ב־17 באפריל 1706 הוטבלה בתם של פטר מונמי, הצייר ומרגרט אשתו. כנראה הבת והאם נפטרו שנה לאחר מכן ב 1707. פטר מונמי נישא שנית לחנה כריסטופר.
ילד בשם רוברט, תועד שנולד לפטר וחנה ב-12 במאי 1720 ונרשם בסאות'ווארק, סורי.
מקום הימצאו של מונמי במהלך השנים שבין 1714 ל-1720 לא ברור. עם זאת, לא מן הנמנע שהוא היה זמן מסוים בקורק, אירלנד. ישנם שני ציורים בולטים של מונמי המתארים סירות של מועדון היאכטות רויאל בקורק. צ'ארלס ברוקינג, אביו של הצייר הימי הנודע, ששמו גם צ'ארלס ברוקינג (1723–1759), השאיר תיעוד על נוכחותו באירלנד. אפשרות נוספת היא שמונמי חי תקופת מסוימת בפלימות', בה השתתף צ'ארלס ברוקינג (האב) בבניית מגדלור חדש. קיים ציור מדהים של המגדלור הקודם של מאת פטר מונמי, במוזיאון פלימות'. במהלך שנים אלה כנראה נולדה בת נוספת, מרי, לפטר וחנה. אין תיעוד להולדתה בלונדון, אך תועד שהיא התחתנה ב־26 ביוני 1749 בלונדון.
מניחים כי פטר מונמי הקים עסק עצמאי בתחום העיצוב והציור. שמו נזכר שוב ושוב במקורות שונים כבעל חנות בגשר לונדון. הצייר ויליאם הנרי פיין, (1769–1843) מזכיר כי "מונמי, הצייר הימי...הציג את עבודותיו בחלון הראווה של חנותו, לשמחת יורדי הים, שנראו בהמוניהם מביטים באמנותו המופלאה."
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה צייר סטודיו בוסטמינסטר בראשית שנות ה-20 של המאה ה-18, והעסקים שלו שגשגו. הוא צייר כמה ציורים גדולים. אחד מהם עבור ג'ורג' ביינג (1663–1733) לורד האדמירליות הראשון משנת 1727, לזכר ניצחונותיו הימיים. בעודו מבסס את עצמו כצייר הימים הבולט של לונדון, מונמי המשיך לקחת על עצמו משימות כמעצב בתים.[3]
במהלך העשור שבין 1730 ל־1740 מונמי גילה כי נעשה קשה יותר למכור ציורים, מכיוון שהיה יבוא גדול של ציורים מאיטליה וצרפת, תוך שינוי הטעמים של הפטרונים והסוחרים לאלה הנהוגים ביבשת. שינוי הביקוש פגע באומנים האנגליים, מה שהניע את ויליאם הוגארת, בן זמנו של מונמי, לבטא בזעם את כעסו.
לכן הוגארת השתמש בפתיחה מחודשת בשנת 1736 של גני ווקסהול (אנ') אתר נופש עבור הלונדונים מדרום לתמזה, כמקום להציג לראווה ציורים מקוריים אנגליים. מונמי סיפק לפחות ארבע סצנות ימיות שהוצגו בצורה בולטת בתערוכה זו. אלה אבודים כעת, אך ידועים מתוך תחריטים.
בסקירה של "המוסף הספרותי של טיימס", 27 בינואר 2012, על "גני ווקסהול" נכתב כי "האמנות הלאומית בהתהוותה חוזקה על ידי מספר ציורים היסטוריים מאת פטר מונמי, על הניצחונות הימיים האנגליים". שניים מציורים אלה כנראה הוצגו לפני המלחמה עם ספרד, שהתחילה בשנת 1739. מספר לא מבוטל של הדפסים, בעקבות עבודותיו של מונמי, הופקו בשנים משנת 1730 עד מותו בשנת 1749.
מונמי המשיך כצייר הימי המוערך ביותר על ידי אנשי הימיה הפעילים, אפילו במהלך שקיעתו הכלכלית האיטית, ובמשך עשורים רבים לאחר מותו. בשנת 1749 הביע ג'ורג' ורטו את המוניטין הזה: "ההבנה שלו הייתה יסודית בצורות ובבניין הספינות עם כל החבלים והמפרשים. הבנה זאת גרמה לציוריו להיות בעלי ערך רב יותר."
ורטו מספר כי "מונמי חי כמה שנים מחייו בוסטמינסטר בסמוך לגדת הנהר, בגלל הנוחות של צפייה במים ובשמים. אם כי הוא ערך טיולים רבים בחופי אנגליה ונמלי הים כדי להתרשם בעצמו מהטבע [...] " והמשיך בכך עד מותו בבית בוסטמינסטר [...] הוא השאיר ציורים רבים שלא הסתיימו, עבודותיו נקנו על ידי סוחרים במחירים נמוכים [...] "
מונמי נקבר בכנסיית סנט מרגרט ב-7 בפברואר 1749.
ב-26 ביולי 1750, נמכר ביתו ורכושו במכירה פומבית - תמונות, הדפסים, רישומים, דגמי ספינות, רהיטים ואוסף כלי חרס. ביתו, שכנראה, עבר לגור בו לאחר 1730, היה בקצה המזרחי של מנזר וסטמינסטר. למרות זאת, ברור ששתי בנותיו של מונמי, מרי ואן, ובמיוחד אלמנתו, נותרו בקשיים כלכליים.
אן מונמי התחתנה עם תומאס קורנוול, רופא ב־14 בפברואר 1745 בקפלה בסנט ג'ורג', מייפייר, ובנם הבכור, פטר מונמי קורנוול, הוטבל ב־20 בינואר 1747 בסנט מרגרט, ווסטמינסטר.
ארבעה חודשים לאחר מותו של פטר מונמי התחתנה ביתו מרי מונמי עם הצייר הימי פרנסיס סוויין (אנ') (1725–1782), ב־29 ביוני 1749. בנם השני, מונמי סווין המשיך את מסורת אביו וסבו כצייר ימי.
היצירות של מונמי הן במגוון רחב וניכר כי הוא עמד בראש סטודיו לא מבוטל, עם מספר עוזרים צעירים ומבוגרים יותר שהשתתפו ביצירותיו במהלך הקריירה שלו בת 45 שנה.
ייתכן מאוד שצ'ארלס ברוקינג היה אחד מאלה בשנות הארבעים של המאה ה-18.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Peter Monamy, www.cichw1.net
- ^ Peter Monamy Online, www.artcyclopedia.com
- ^ Biography of Peter Monamy, web.archive.org, 2007-08-05