פטרושקה

ואצלב ניז'ינסקי בתלבושת ובעמידה של פטרושקה ואיגור סטרווינסקי

פטרושקה (ברוסית: Петрушка) הוא בלט הכולל 4 תמונות. את הכוריאוגרפיה למחזה חיבר מיכאיל פוקין ואת המוזיקה איגור סטרווינסקי שכתב את הלברית יחד עם אלכסנדר בנואה אשר עיצב גם את התלבושות והתפאורה.

מבנה הבלט

תפקידים ראשיים

3 מריונטות: פטרושקה, בלרינה ומורי, וכן קוסם זקן. המוזיקה מעמידה בפני הרקדנים והכוריאוגרף מקצבים מורכבים ומשתנים במהירות, ואתגר מחולי לא פשוט. הנושא משולש יחסים: פטרושקה המופנם והמורי המוחצן רבים על ליבה של הבלרינה הבובתית. פטרושקה הוא בובה המגלה רגשות אנושיים.

עלילה

תמונה ראשונה: יריד הקרנבל בכיכר בסנקט פטרבורג - המוזיקה מיטיבה לתאר את אווירת הקרנבל על שלל הקולות, הרקדנים ניצבים משתדלים לתת לכך ביטוי מחולי, קול תיפוף ונגינת חליל מסתורית מבשרים את כניסת הקוסם ותיאטרון הבובות שלו, עם היפתח מסך תיאטרון הבובות נגלים שלושה תאים ובהן שלוש המריונטות. המורי ופטרושקה מאוהבים בבלרינה, פטרושקה מקנא במורי ומתקיף אותו, הקוסם בניסיון להציל את המצב מסיים את ההצגה.

תמונה שנייה: חדרו של פטרושקה - פטרושקה נעול בחדרו כעונש על מעלליו, הדלת נפתחת והבלרינה נכנסת, פטרושקה מחזר אחריה באופן מגושם והיא עוזבת את פטרושקה למגינת ליבו.

תמונה שלישית: חדרו של המורי - המורי נעול אף הוא בחדרו אבל הוא אינו מתרגש ומשחק להנאתו באגוז קוקוס, הבלרינה נכנסת ומנסה להגביר את הערצתו אליה, פטרושקה נכנס בהפתעה ומאיים על יריבו, המורי רודף אחריו עם חרבו השלופה ופטרושקה מצליח להימלט בעור שיניו.

תמונה רביעית: חזרה לכיכר - חגיגות הקרנבל בכיכר נמשכות, כשלפתע פטרושקה נכנס ואחריו המורי הדוקר אותו למוות. המשטרה באה וחוקרת, אך הקוסם הזקן טוען ומדגים שזאת בסך הכל בובה. וכולם יכולים להתפזר, הקוסם גורר את הבובה חסרת החיים אל האוהל כאשר לפתע נראה חלקה העליון של בובת פטרושקה מעל הגג, כסמל לניצחון רוחה של דמותו של פטרושקה המריונטה הטראגית.

הופעה ראשונה

ההופעה הראשונה נערכה בתיאטרון שאטלה בפריז 1911 על ידי להקת הבלט הרוסית של סרגיי דיאגילב. בתפקיד פטרושקה: ואצלב ניז'ינסקי, בתפקיד הבלרינה: תמרה קרסבינה, בתפקיד המורי: אלכסנדר אורלוף, ובתפקיד הקוסם הזקן: אנריקו צ'יקטי. על התזמורת ניצח פייר מונטה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פטרושקה בוויקישיתוף

• ג'פרי אשטון, פטרושקה, ספריית מעריב, 1989