פורטל:תולדות עם ישראל/משאבים
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא גאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
שמשון הוא אחד משני רומנים אותם כתב זאב ז'בוטינסקי. הספר נכתב בין השנים 1926-1919, בתקופה בה התגורר ז'בוטינסקי בארץ ישראל. הספר יצא לאור לראשונה בפריז, שם פורסם בהמשכים בשבועון הציוני "רזוויסט" ("השחר"), שיצא לאור ברוסית. עלילת הספר "שמשון" שונה מסיפור שמשון המקראי, וזאת למרות שהספר שזור במוטיבים מרכזיים מסיפורו של שמשון, בהם סיפורי לידתו ומותו. באמצעות סיפור העלילה מתאר ז'בוטינסקי את דמות המנהיג והלוחם עבור האומה, בתקופות מצוקה ושפל. מבעד לדמויות ולאירועים המקראיים שטח ז'בוטינסקי את תפיסת עולמו על תולדות עם ישראל, על מנהיגות כדרך חיים, ואף רמז על הקשיים שניצבו בפניו בהסתדרות הציונית ובהתנהלות מול ממשלת המנדט בארץ ישראל.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון המסמכים של יד ושם במתחם המוסד בהר הרצל בירושלים כוללים אוספים רבים הנוגעים לתקופת השואה, התהליכים שקדמו לה והשלכותיה.
ארכיון המסמכים של יד ושם נפתח ב-1946, והוא מכיל את האוסף הגדול בעולם של מסמכים על השואה. אנשי הארכיון אספו ותיעדו תצלומים, סרטי מקור, מסמכים, יומנים, זיכרונות ועדויות, הקשורים לשואה, ועשרות אלפי עדויות של ניצולי שואה.
האוסף הגדול מקיף היבטים השונים של סיפור השואה, ונוגע בתקופה רחבה: עיקרו בשנות הרדיפה והמלחמה מתחילת שנות השלושים ועד 1945, אך הוא כולל חומר רב גם על חיי היהודים בשנים שלפני המלחמה וכן על גורלם של הניצולים לאחר המלחמה ועל השפעותיה של השואה עד היום.
בספריית יד ושם ישנם למעלה מ-100,000 ספרים ותדפיסי מאמרים וכן למעלה מ-4000 עיתונים וכתבי עת הממוינים על פי כותר בכל השפות, והיא ספרייה בעלת האוסף הגדול מסוגו בעולם. הספרייה משמשת מאגר לכל החומר שראה אור בנושא השואה ובנושאים נלווים. אוסף האמנות של יד ושם הוא האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם בנושא השואה. יש בו כ-10,000 יצירות אמנות, רובן מתקופת השואה. רוב העבודות נוצרו על פיסות נייר דקות ומתפוררות, ויש לטפל בהן. לפיכך התצוגה במוזיאון אינה תצוגה קבועה אלא מתחלפת, כדי שהחומרים שהוצגו תחילה באור יישמרו בחשכה. מרכז הצפייה משמר ומקטלג יצירות קולנועיות על כל סוגיהן בנושא השואה. במרכז ניתן גם לצפות בעדויות מצולמות של ניצולים - עשרות אלפי עדויות מצולמות מאוסף "יד ושם" ומאוסף "הקרן להיסטוריה חזותית", מיסודו של סטיבן ספילברג.
תרגום השבעים, ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα, הוא שמו של התרגום הראשון, ביוונית, לספרי מקרא, שראשיתו במאה ה-3 לפנה"ס. אל מפעל התרגום הראשון, צורפו במשך השנים תרגומים נוספים לחיבורים נוספים, שלא נכללו בקאנון העברי.
ככל הידוע, הוא נעשה על ידי יהודים באלכסנדריה של מצרים התלמיית. המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגמים שונה מנוסח המסורה.
בעיות התרגום העיקריות היו עצם המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית וההכרח הלשוני בשימוש באוצר מילים ומושגים שונה; וכן, אי האחידות בתרגום המילולי והסגנון בכלל המלל המתורגם, בשל מספרם הרב של המתרגמים ותפיסותיהם השונות.
כתבי היד השלמים החשובים הידועים הם:
- B – כתב יד ותיקאנוס – מהמאה ה-4. זהו כתב היד השלם הטוב ביותר.
- S – קודקס סינאיטיקוס – אף הוא מהמאה ה-4. הוא נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני.
- A – כתב יד אלכסנדרינוס, מהמאה ה-5.
ככל הנראה עסקו במלאכה זו מספר מתרגמים. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. שמות ספרי המקרא והנוספים כפי שנקבעו בתרגום השבעים, עברו בדרך כלל אל התרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות ולאחר אל שפות רבות נוספות.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|