פורטל:רפואה/הידעת?/48
הנגיף הוא טפיל, המסוגל לקיים תהליכי חיים, רק כשהוא נמצא בתוך תא חי של מאחסן. לעומת זאת, כשהוא עובר בין תא לתא, של אותו מאחסן או של מאחסנים שונים, הוא אינו מקיים תהליכי חיים – דהיינו הוא חפץ דומם. מבחינה אבולוציונית, יש קבוצה של נגיפים, שנוצרה בהתנוונות של קטעי תאי מאחסן. קטע מתאי אדם, שיש לו סיכוי להפוך לנגיף הוא מקטע ה-DNA, הקרוי Alu. מקטע זה נוצר אצל אחד מאבותיו של האדם, לפני 65 מיליון שנים, במוטציה. זו הייתה מוטציה שבה הועתק למקום מקרי בגנום, חלק מהגן המועיל, "7SL RNA". ה-Alu לא עושה דבר בתאי גופנו, חוץ מלקשור מולקולות ATP, וכך לבזבז לנו אנרגיה. בעתות מצוקה, כשמופעל בתאים האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אנזים זה משכפל את ה-Alu, ודוחף אותו לעוד מקומות מקריים בגנום. כך אנחנו מורישים לילדנו גנום עם יותר Alu משקיבלנו מאבותינו, וכך במשך 65 מיליון שנים, הגענו למצב בו כעשירית מהגנום של האדם הוא רק רצפי Alu. ביום בו ה-Alu יצליח להשתלב בגנום של נגיף, שנושא גם הוא רוורס טרנסקריפטאז, ה-Alu יקבל יכולת לעבור ממאחסן למאחסן בהדבקה, ויהפוך לנגיף לכל דבר.