פורטל:פמיניזם/ערך נבחר/8
האשמת הקורבן היא ביטוי המתאר מקרה שבו קורבן של פשע או כל פעולה פסולה אחרת נתפס כבעל אשמה חלקית או מלאה ביחס לפעולה שנעשתה בו או לנזק שנגרם ממנה. הכתיבה התאורטית על נושא זה מציעה למתן את התפיסה הזו, שלפיה הקורבנות אשמים בעוול הנגרם להם. השימוש במונח האשמת הקורבן מתייחס בייחוד למקרים של תקיפה מינית, התעללות, אונס, התמכרות, פוסט-טראומה צבאית, וכן במקרים שבהם הקורבנות הכירו את תוקפיהם, או התקשו להתנגד לפגיעה בשל הימצאותם תחת השפעת חומרים פסיכו-אקטיביים. על פי חוקרים, האשמת הקורבן היא דפוס חברתי של "תקיפה מתמשכת", אשר מגביר את הטראומה שחווים קורבנות לאחר הפגיעה. כמו בדוגמת מקרי אונס, כאשר מתלוננות נשאלות לגבי ההיסטוריה המינית שלהן, מה לבשו, ומואשמות בפיתוי או בכך ששתו אלכוהול. לצד האשמת הקורבן, יש גם הבעת אי אמון בדיווח, מזעור של חומרת הפגיעה, ומתן טיפול בלתי הולם בידי צוותים רפואיים או אחרים ועוד.