פורטל:מדעי החלל/הסוף קרב.../אוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
הדמיית התפרצות גמא
הדמיית התפרצות גמא

התפרצות גמא היא התפרצות עצומה של קרינת גמא, קרינה אנרגטית מאד ומסוכנת ביותר ליצורים חיים. התפרצויות גמא הן האירועים האנרגטיים ביותר הידועים כיום ביקום. תדירותם היא אחת ליום, ומשך ההתפרצות קצר מאד. ההתפרצויות קורות בכוכבים שליבתם קורסת לכדי חור שחור או במערכת זוגית של כוכבי נייטרונים המתנגשים זה בזה. ההתפרצויות כה עצומות וחזקות, כך שאם תתרחש התפרצות שכזו במרחק של עד כמה אלפי שנות אור מכדור הארץ, היא עלולה לגרום להכחדה המונית. כיום חלק מן המדענים מאמינים שהתפרצות גמא אחראית להכחדה המונית שהתרחשה לפני 450 מיליון שנה.

עריכה | תבנית | שיחה
2
הדמיית פגיעת אסטרואיד ענק בכוכב לכת
הדמיית פגיעת אסטרואיד ענק בכוכב לכת

מערכת השמש מכילה גרמי שמים רבים, ביניהם גם אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ שעלולים לפגוע בו. פגיעת אסטרואיד או שביט עלולה להיות קטסטרופלית ולגרום להכחדה המונית ואף השמדה טוטאלית של כל היצורים החיים. אסטרואידים כבר גרמו בעבר להכחדה המונית, הקרטיקון-שלישון, לפני 65 מיליון שנה, בה נכחדו רוב היצורים שחיו באותה תקופה.

עריכה | תבנית | שיחה
3
השמש
השמש

לשמש, כמו לכל כוכב, יש אורך חיים מוגבל. השמש, ככוכב הסדרה הראשית מסוג G, הופכת מימן להליום, זאת באמצעות תהליך של היתוך גרעיני. תהליך זה יימשך במשך כ-90% מאורך חייה, ובעוד כחמישה מיליארד שנים, השמש תחל לסיים את חייה. המימן שבה יאזל, וההיתוך הגרעיני ייפסק. כתוצאה מכך, השכבות החיצוניות של השמש יתחילו ליפול אל תוך ליבתה ולהגביר את הלחץ והטמפרטורה בתוכה, עד אשר ייווצרו תנאים שמתאימים להיתוך גרעיני של ההליום, שכאמור נוצר מן המימן במשך רוב חייה של השמש. בתהליך שקרוי "הבזק הליום" השמש תתנפח פי כמה וכמה ותהפוך לענק אדום, והטמפרטורה בליבתה תעלה פי כמה וכמה. התנפחות השמש תגרום לבליעתם של שניים מכוכבי הלכת הקרובים ביותר אליה- כוכב חמה וככל הנראה גם את נוגה. השמש אף עלולה לבלוע גם את כדור הארץ. גם אם הדבר לא יקרה, העלייה העצומה בטמפרטורות תביא להתאיידות רוב המים על גבי כדור הארץ ובכך יבוא הסוף על החיים בו. בסופו של התהליך, תשיל מעליה השמש את שכבותיה החיצוניות שיהפכו לערפילית פלנטרית וליבתה תהפוך לננס לבן ובעוד מיליארדי שנים תהפוך לננס שחור.

עריכה | תבנית | שיחה
4
שארית הסופרנובה קסיופאה A
שארית הסופרנובה קסיופאה A

סופרנובה היא פיצוץ אדיר ממדים המתרחש כאשר כוכב מאסיבי מכלה את הדלק הגרעיני שלו ומפסיק את תהליך ההיתוך הגרעיני המתרחש בתוכו, שיוצר לחץ החוצה ומתנגד ללחץ העצום שיוצר כוח הכבידה של הכוכב כלפי פנים. עם הפסקת ההתנגדות ללחץ שיוצר כוח הכבידה, הכוכב קורס לתוך עצמו וליבתו נדחסת במהירות ובשל כך מתחממת מאד והכוכב מתפוצץ מהלחץ העצום שנוצר. החומר מתפשט במהירות עצומה כגז, בעוד מרכז הכוכב הופך להיות כוכב נייטרונים או אם מסת הכוכב מספיק גדולה, לחור שחור. במידה וסופרנובה תתרחש במרחק מספיק קרוב לכדור הארץ (בערך במרחק של עד 100 שנות אור) היא עלולה לגרום להכחדה המונית של יצורים חיים על פני כדור הארץ. קרינת הגמא הרבה שמקרינה הסופרנובה עלולה לגרום לתגובות כימיות באטמוספירה ולגרום להידלדלות שכבת האוזון המגנה על החיים בכדור הארץ מקרינת השמש האולטרה סגולה ומהקרינה הקוסמית, העלולות לסכן את החיים על פני כדור הארץ.

עריכה | תבנית | שיחה
5
-
הוספה
6
-
הוספה
7
-
הוספה
8
-
הוספה
9
-
הוספה
10
-
הוספה
11
-
הוספה
12
-
הוספה
13
-
הוספה
14
-
הוספה
15
-
הוספה
16
-
הוספה
17
-
הוספה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה