פורטל:לוחמה אווירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

לוחמה אווירית היא צורת לחימה המשתמשת בתווך האווירי והחללי כדי להשיג את מטרות הצד הלוחם. המושג כולל את השימוש של כלי טיס במרחב האווירי בצבאות, מלחמות ומערכות כחלק מהלוחמה הכוללת במגוון המשימות המיוחדות של חילות האוויר ומיושמת למשימות רבות כגון: תובלה אווירית, הפצצה טקטית, הפצצה אסטרטגית, עליונות אווירית, תעופה ימית, מודיעין אווירי וכן הלאה.

צורת הלוחמה הזו התפתחו לאחר המצאת המטוס על ידי האחים רייט בתחילת המאה ה-20, אולם נסיונתיהם של בני האדם להשתמש בתווך האווירי למטרות מלחמה התחיל שנים רבות לפני כן, עם שימוש בכדורים פורחים, עפיפונים ודאונים כדי להפעיל כוח פיזי כנגד אויביהם. עם התקדמות הטכנולוגיה, כל גם התקדמה הלוחמה האווירית, פרצה את גבולות האטמוספירה והגיעה ללוחמה חללית, באמצעות טילים בליסטיים ולוויינים.

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

F-15 איגלF-104 סטארפייטרP-51 מוסטנגדה הבילנד מוסקיטוהארי קוביהטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקיהרכבת האווירית לסטלינגרדחיל האוויר הרוסיטיסה 19לוקהיד SR-71מבצע ערצב 19סבויה מרקטי SM.79קרב אווירקרב מידוויי

קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע ממנו מלבצע את משימתו.

קרבות אוויר התנהלו לראשונה במלחמת העולם הראשונה. בתחילה, הקרבות התבצעו באמצעים מאולתרים. תוך כדי המלחמה, התפתחו הטכנולוגיה והטקטיקה של קרבות האוויר. המטוסים בתקופה זו היו בעלי מדחף וטסו במהירות תת-קולית, והנשק העיקרי היה המקלע. בקרב, המטוסים חגו זה לעומת זה כדי להגיע לעמדת ירי, לעיתים תוך שיתוף פעולה בין מטוסים אחרים במבנה.

עם תום מלחמת העולם השנייה ובמהלך המלחמה הקרה התפתחה הטכנולוגיה רבות, ומטוסי הקרב שודרגו להנעה סילונית ולמהירות על-קולית. כמו כן פותחו טילי אוויר-אוויר, שהפכו בהדרגה לנשק העיקרי בקרבות אוויר מודרניים, כאשר התותח מהווה נשק משני. בקרב אוויר מודרני נודעת חשיבות רבה לטכנולוגיות מתקדמות, כמו טילים מתבייתים, מערכות התגוננות מטילים, "תמרון-על" באמצעות הנעה וקטורית ועוד. בקרבות אוויר נעשה שימוש במכ"ם לשם זיהוי, יירוט ו"נעילה" על מטרות, ובמקביל על מנת לשבש מכ"ם האויב. בקרב אוויר בא לידי ביטוי שיתוף פעולה בין מטוסי הקרב, מטוסים לתמיכה, מודיעין ובקרה.

בעוד בקרב האוויר הקלאסי יש חשיבות מכרעת לתמרונים ועבודת צוות שאמורים לאפשר למטוס הקרב להגיע למצב בו הוא יוכל להפיל את יריבו בעזרת תותחיו, בקרב האוויר המודרני יש חשיבות למודיעין ויירוט המוכוונים על ידי גורמי בקרה קרקעיים ומוטסים, הפעלת נשק מונחה, לוחמה אלקטרונית ואמצעי נגד למיניהם. למרות הקדמה הטכנולוגית קרב האוויר הקלאסי לא ננטש לגמרי ונותר חלק בלתי נפרד מהכשרתם של טייסי הקרב.


מטוס F-18F נתפס בכבל עצירה על נושאת מטוסים. נושאת מטוסים היא אוניית מלחמה המשמשת כשדה תעופה נייד לכלי טיס, והיא נושאת בעיקר מטוסי יירוט ותקיפה, אך גם מסוקים ומטוסים ללוחמה אלקטרונית.

הטיל כופף את כנף המטוס

ויצמן על הלוחמה האווירית במלחמת יום הכיפורים, בה ספג חיל האוויר אבדות רבות במטוסים ואנשי צוות אוויר שהופלו באמצעות טילים של מערכות נ"מ של החילות הערבים.

מסרשמיט Me 163
מסרשמיט Me 163

מטוסי ה-מסרשמיט Me 163, מטוסי הקרב הרקטיים המבצעיים הראשונים, אשר השתתפו באופן מוגבל במלחמת העולם השנייה והוטסו על ידי כנף קרב שלמה (כ-90 מטוסים), היו מקורקעים רוב הזמן בשל חוסר בדלק רקטי מתאים.


27 באוגוסט 2020

22 באוגוסט 2020

21 באוגוסט 2020

בחרו כלי טיס מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
תצלום של מטוס, אחד מכלי הטיס הנפוצים, על הקרקע.
תצלום של מטוס, אחד מכלי הטיס הנפוצים, על הקרקע.

כלי טיס הוא כל כלי תחבורה המיועד לטיסה באטמוספירה. קיימת הבחנה בין כלי טיס הקלים מן האוויר כגון כדורים פורחים וספינות אוויר לבין כלי טיס הכבדים מן האוויר כגון מטוסים, מסוקים ודאונים.

העובדה שכלי טיס אינם מושפעים מתוואי הקרקע מעליו הם חולפים והעובדה שהם מסוגלים לחצות יבשות וימים במהירות גבוהה במיוחד, הפכו את כלי הטיס לכלי תחבורה נפוצים במיוחד, והביאו להתפתחות טכנולוגית עצומה בתחום התעופה. כיום מטוסים מהווים עורק תחבורה ראשי בין יבשות, מדינות וערים. כמו כן כלי טיס משמשים לחיזוי מזג אוויר, צילום מהאוויר, ספורט, פנאי ועוד. בהיבט הצבאי כלי טיס משמשים למשימות שונות כגון תקיפה, הפצצה, סיור, צילומי אוויר לצורכי מודיעין, שינוע כוחות וציוד, לוחמה אלקטרונית והצנחת כוחות וציוד.



מטוס קרב הוא מטוס שתוכנן במטרה להשתתף באופן פעיל בלחימה על היבטיה השונים - בעיקר ביירוט מטוסי אויב ובתקיפת מטרות קרקעיות. מטוסי קרב הם לרוב מהירים מאוד ונושאים חימוש מגוון, החל ממקלעים וכלה בטילים מסוגים שונים. במטוסי הקרב המודרניים משולבות טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות הפעלת נשק מתקדמות, טילים מונחים, מערכת ניווט הכוללת מכ"ם, מערכת לראיית לילה, מערכות לגילוי מטוסי אויב והתראות נעילה ומערכות שיבוש שונות.


F-16 פייטינג פלקון הוא מטוס קרב סילוני רב-משימתי מהדור הרביעי. המטוס תוכנן על ידי חברת ג'נרל דיינמיקס, וכיום מיוצר על ידי חברת לוקהיד מרטין. המטוס יוצא ל-25 מדינות, והוא נחשב למטוס מצליח, בעיקר בזכות יכולותיו הרב-תכליתיות. ייצור המטוס החל בשנת 1976, ומאז יוצרו ממנו למעלה מ-4000 יחידות. ייצורו נמשך, אך חיל האוויר של ארצות הברית הפסיק להצטייד בו. המטוס נחשב למטוס מעולה בקרבות אוויר צמודים, בעיקר בשל מספר חידושים שיש בו. ה-F-16 הוא המטוס האמריקני הראשון המסוגל לבצע פניות ב-9 ג'י.

פיתוחו החל לאחר שמאפיית מטוס הקרב סברה כי מטוס ה-F-15 איננו פתרון לבעיות שעלו בעקבות מלחמת וייטנאם, בייחוד בקרבות אוויר צמודים. התוכנית לפיתוח המטוס נתקלה בהתנגדות מצד חיל האוויר של ארצות הברית, כיוון שנתפסה כמתחרה ל-F-15.

המטוס מצויד בתותח M61 וולקן, וניתן לחמשו במגוון רחב של טילי אוויר אוויר. המטוס יכול לשאת טילים נגד ספינות כגון ההרפון והפינגווין. חופת המטוס מקנה לו שדה ראייה רחב ללא הפרעות - תכונה חיונית בקרבות אוויר.

מטוסי ה-F-16 השתתפו בעימותים רבים, בעיקר במזרח התיכון. המטוס משרת בחיל האוויר הישראלי, והשתתף בו בין היתר במבצע אופרה, במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה, ואף במבצע עופרת יצוקה. המטוס משרת במדינות רבות נוספות, בין היתר במצרים ובירדן והF-16 פייטינג פלקון הוא המטוס הראשי של ירדן

מטוס תובלה הוא מטוס שיוצר או הוסב לצורך הובלת ציוד כמטרתו העיקרית. מטוסי המטען הראשונים ששירתו במלחמת העולם השנייה רובם ככולם הוסבו ממטוסי נוסעים או הפצצה. כאשר אחרי המלחמה ולאחר תחילת עידן הסילון הם מטוסים ייעודיים הכוללים דלת מטען אחורית או קדמית.


C-130 הרקולס - מטוס תובלה בינוני, מתוצרת חברת לוקהיד האמריקנית; אחד מכלי הטיס המוצלחים והנמכרים ביותר בהיסטוריה של התעופה (הוא מטוס התובלה הנמכר ביותר, אחרי ה-DC-3 דקוטה). טס לראשונה בשנת 1954, והותאם במיוחד לביצוע המראות ונחיתות ממסלולים קצרים ומשובשים (בין השאר על ידי רקטות האצה מיוחדות המורכבות בצדדיו (JATO), המיועדות להגדיל את תאוצתו על מסלול ההמראה), הצנחת כוחות ומטענים, והנחתת ציוד מגובה נמוך. פותחו מעל 100 דגמים שונים של המטוס, למגוון מטרות: תובלה צבאית, תובלה אזרחית, תובלת נוסעים, חילוץ (ראו מערכת פולטון להנצלת קרקע-אוויר), תדלוק, ספינת תותחים לתקיפה, ביון ולוחמה אלקטרונית, כיבוי שריפות, מחקר, משימות מיוחדות ועוד. הדגם החדש ביותר של המטוס הוא דגם J, שנכנס לשירות בשנת 1999. עד היום יוצרו מעל 2,500 מטוסים, עבור יותר מ-60 מדינות. ייצורו של דגם J החדש נמשך. ההרקולס נחשב למטוס אמין ועמיד במיוחד.

פיתוחו של ההרקולס החל כאשר פרסם חיל האוויר האמריקני בשנת 1951 דרישה לפיתוח מטוס תובלה חדש. חברת לוקהיד זכתה במכרז, קיבלה הזמנה של 100 מטוסים מחיל האוויר, ומסרה את המטוס המבצעי הראשון בדצמבר 1956.

ההרקולס החליף את ה-C-119 המיושן, והפך תוך זמן קצר למטוס התובלה העיקרי של צבא ארצות הברית.

טיל בליסטי הוא טיל שחלק ניכר ממסלולו הוא בליסטי, כלומר מושפע מכוחות הכבידה והתנגדות האוויר (גרר) בלבד. למרות שהגדרה זו מתאימה למעשה למרבית הטילים וכן לפגזי ארטילריה, השימוש המקובל במונח "טיל בליסטי" מתאר טיל שמרבית מסלולו מתבצע מחוץ לאטמוספירה, והוא בעל טווח של מאות ק"מ לפחות. טיל כזה מונחה לרוב רק בשלב בו הוא מונע ומסלולו נקבע על-פי חוקי האסטרודינמיקה והבליסטיקה. מסלולו של טיל בליסטי בשלב הטיסה החופשית הוא פרבולי.


מפת ״מלחמת הערים״ ממלחמת איראן עיראק, המלחמה בה בוצע השימוש המרבי בטילי שיהאב-1. באדום מסומנים אתרים שהותקפו באמצעות טילי שיהאב וסקאד
מפת ״מלחמת הערים״ ממלחמת איראן עיראק, המלחמה בה בוצע השימוש המרבי בטילי שיהאב-1. באדום מסומנים אתרים שהותקפו באמצעות טילי שיהאב וסקאד

שיהאב-1 (شهاب-1; בפרסית: מטאור-1) הוא טיל בליסטי לטווח בינוני, הראשון מסדרת טילי השיהאב האיראניים והטיל הראשון במסגרת תוכנית הטילים האיראנית.[1] הטיל יודע לשאת ראש קרב גדול של כ-1,000 ק"ג חומר נפץ או ראש קרב בלתי קונבנציונלי.[2]

הטיל הוא גרסה של הסקאד-B. איראן ביצעה שימוש מבצעי בטילי הסקאד B שרכשה בשנות ה-80 במסגרת מלחמת איראן עיראק כנגד ערים ויישובים בעיראק. מהשיגורים הראשונים במרץ 1985 ועד 1988 שיגרה כ-100 טילים, ביניהם טילי ההוואסונג 5 הקוריאנים עליהם מבוסס השיהאב-1. במהלך שנות ה-90 בוצע שימוש נרחב בטילי השיהאב-1 כנגד מחנות של ארגון המוג'אהדין ח'לק בעיראק. ב-18 באפריל 2001 שוגרו על מחנות הארגון בין 30 ל-60 טילים במטח שערך כשלוש שעות.[2][3]

לערך המלא

הערות שוליים

  1. ^ שיהאב 1, באתר FAS (פדרציית המדענים האמריקאית)
  2. ^ 1 2 שיהאב 1, באתר פרויקט Missle Threat, המרכז למחקר בינלאומי ואסטרטגי, 28 בספטמבר 2017
  3. ^ יפתח שפיר, הטילים האסטרטגיים של איראן, המכון למחקרי ביטחון לאומי
- לקטעים נוספים

נ"מ (קרי: נוּ"ן-מֵ"ם) הם ראשי התיבות של המונח "נגד מטוסים" הבא לציין את היחידות ואת אמצעי הלחימה שמטרתם היא הגנה אווירית ויירוט כלי טיס של האויב, לרבות מסוקים, מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. המונח מתייחס כמעט תמיד ליחידות ומערכות קרקעיות שתפקידם להפיל כלי טיס. במובן הרחב, נ"מ כולל הן סוללות תותחים אוטומטיים נגד מטוסים והן סוללות טילי קרקע-אוויר שמשתמשות בטילים מונחים על מנת להפיל כלי טיס.


שיגור טיל פטריוט
שיגור טיל פטריוט

MIM-104 פטריוטאנגלית: MIM-104 Patriot) היא מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'יאון האמריקאית. במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום". השם PATRIOT הוא למעשה ראשי תיבות של Phased Array Tracking Radar to Intercept On Target הודות לעקרון "מערך המופע" (Phased Array). כיוון שאנטנת המכ"ם היא מסוג Phased Array, הרי שהיא בנויה ממספר רב של אלמנטי שידור־קליטה כשלכל אחד ניתן להזין מופע (פאזה) שונה. דבר זה מאפשר להסיט את אלומת המכ"ם הן בשידור והן בקליטה לכיוון אחר בזמן אפסי, ולמעשה לסרוק את המרחב עליו אמון המכ"ם מבלי לבצע תנועה מכנית של האנטנה. בנוסף, לשיטה זו יתרונות בהתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, למשל על ידי יצירת הגבר אפס בכיוון ממנו מגיע אות שמטרתו לחסום את המכ"ם וע"י כך להתגבר על החוסם עוד בשלב הקליטה.

קרב אוויר הוא קרב המתנהל באוויר בין כלי טיס צבאיים, בדרך כלל מטוסי קרב. מטרת הקרב היא להפיל את כלי הטיס של האויב או למנוע מהם מלבצע את משימתם, למטרה זאת משמשים מגוון אמצעים החל מתותח או מקלעים מובנים וכלה בטילי אוויר-אוויר המתבייתים על חום או מכ"ם.


קרב האוויר שהתרחש במהלך מבצע רימון 20 היה קרב אוויר שתוכנן על ידי חיל האוויר הישראלי במהלך מלחמת ההתשה. עליונותו האווירית של חיל האוויר הישראלי החלה להתערער לאחר מבצע קווקז שהיה מבצע סובייטי רחב היקף להקמה ושילוח של חיל משלוח במטרה להגן על מצרים מחיל האוויר הישראל.

בישראל התגבשה התובנה כי מדיניות ההבלגה התפרשה כחולשה והביאה להתגרות הולכת וגוברת מצד הרוסים. הוחלט לנוכח ההתנהגות הבוטחת של הרוסים לתכנן קרב אוויר יזום שבו הרוסים יתפתו לרדוף אחר מטוסי חיל האוויר שיחדרו לשטח מצרים ושם יופלו על ידי מטוסים אחרים שיירטו אותם בתכנון מוקפד. חיל האוויר הישראלי ביצע מספר גיחות על מנת לשמור את הצד המצרי דרוך, ולאחר תקיפה של רביעיית מטוסי F-4 פנטום תחנת מכ"ם, הוזנקו לאוויר רביעיית מטוסים מדגם מיראז' 3, שטסו כך שנראו על צגי המכ"מים המצריים כמטוס אחד או שניים שמבצעים גיחת צילום רגילה. שתי רביעיות נוספות השתתפו במארב, האחת בפטרול מחוץ לטווח הגילוי של המכ"ם והשנייה בכוננות הזנקה בבסיס בסיני.

לאחר זיהוי רביעיית המיראז'ים הראשונה, הוזנקה לעברם רביעיית מיג-21, וכעבור שתי דקות הוזנקה רביעייה נוספת. הרביעייה הראשונה טסה דרומית למיראז'ים המצלמים, במטרה ללכוד אותם יחד עם הרביעייה הצפונית. שלוש דקות מאוחר יותר הוזנקה רביעיית מיגים שלישית, והתקרבה למיראז'ים ממערב.

רביעיית מיראז'ים אחת התרחקו זה מזה, והטילו את מכלי הדלק הנתיקים שלהם, רביעיית פנטומים נסקה לגובה רב, הוזנקה רביעיית המיראז'ים שהייתה בכוננות הזנקה, הופעלה חסימה אלקטרונית למכ"מי הגילוי האווירי המצרי וחיילי יחידת המודיעין 515 דוברי השפה הרוסית (גרצ'קואים) פרצו לערוץ הקשר שבו השתמשו הטייסים הסובייטיים במהלך הקרב, התחזו לבקרים הסובייטיים ולטייסים אחרים במבנה ונתנו לטייסים הוראות סותרות ויצרו בלבול בקרב הטייסים שהיו מורגלים להיות מונחים על ידי הבקרים. שני מטוסי מיג הופלו ביעף ההתקפה הראשונה, הפנטומים צללו למרדפים אחר מיגים והפילו שניים נוספים, והופל מטוס מיג נוסף על ידי אחד מטייסי רביעיית המיראז'ים שהוזנקה. הבקרים הסובייטים הורו לרביעיות מיגים נוספות לצאת אל אזור הקרב, אך מפקד חיל האוויר הורה להפסיק את הקרב. בסך הכל הפילו מטוסי חיל האוויר הישראלי חמישה מיגים, ומטוס ישראלי אחד נפגע בזנבו, אך הצליח לנחות ברפידים.

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תעופה צבאית שרק מחכים שירחיבו אותם, כאן בנושא כלי טיס צבאים וכאן בנושא חיל האוויר הישראלי.
  • מוזמנים להשתתף בפרויקט להבות בשחקים לכתיבת ושיפור ערכים בנושא לוחמה אווירית.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".