פורטל:להט"ב/ציטוט נבחר/80

הסיפור הראשון מתאר את אירועי הקיץ של 2002, בזמן מצעד הגאווה הראשון בירושלים. בשבוע שהתקיים המצעד פרסם העיתון "וסטי" – העיתון המוביל בשפה הרוסית – שיר הקורא לצועדים סוטים, חלאות ושדים מגעילים, אשר מחללים את קודש הקודשים, לועגים לתורה ומסכנים את האומה הנלחמת את מלחמתה האחרונה. [...]

אומר רק שמה שהיה כל כך פוגע בו היו המילים בהם בחר המשורר לתאר את הצועדים. הוא לא השתמש במושגים כגון "הומואים" "לסביות" או "עליזים" –מילים שלהן מגבלות ומטען פוליטי משלהן אך עם זאת הן נתפסות כנייטרליות. במקום זאת הוא בחר במילים הלקוחות מן העגה הקרימינלית הרוסית. "פידור", למשל, היא מילה מעליבה להומו. בבתי כלא של גברים שימש שם זה לסימון של אותם גברים אשר אולצו לתפקיד פאסיבי (לרוב באמצעות אונס). אותם גברים תפסו מקום נמוך ביותר בהיררכית הכלא. היה עליהם לישון ליד המחראה ולנקות אותה. בהרבה בתי כלא המעבר של גבר לתפקיד של "פידור" לווה באקט לשוני הבא: "מקומך ליד המחראה!".

[...]

האקט הלשוני של המשורר ההומופובי – מקומכם ליד המחראה! – הוא דוגמה אחת בולטת לנוכחות היסטורית שכזו. מילים אלה משחזרות את האלימות של בתי הסוהר ופועלות כאונס סימבולי. אך לא מדובר כאן רק בהתקפה בהווה. המילים שלו מקבלות כוח פגיעה בשל ההיסטוריה המקופלת בתוכן.

— עדי קונצמן; תצורות של אלימות והשתייכות: הומואים, לסביות, בי ו-טרנסים דוברי רוסית בישראל ובמרחב האינטרנטי.