פורטל:השפה העברית/מילה נבחרת/5
- הגדרה
- צורה המורכבת משני משולשים שווי צלעות חופפים המונחים זה על זה במהופך ויוצרים כוכב בעל שישה קדקודים.
- אטימולוגיה
- הניב "מגן דוד" מוזכר לראשונה בתלמוד, אך לא במשמעות בה הוא משמש כיום:
"אמר רבה בר שילא: דצלותא [התפילה] מצמיח קרן ישועה - דאפטרתא [ההפטרה] מגן דוד. (שמואל ב י) 'ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים' תני [שָׁנָה] רב יוסף: זהו שאומרים מגן דוד"
קטע זה דן בברכות ההפטרה, בהן "מגן דוד" משמש ככינוי לה' ("ברוך אתה ה' מגן דוד").
"מגן דוד" מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר "אשכול הכופר" מאמצע המאה ה-12, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי, בבואו לתאר ולהוקיע את המזוזה שיהודים רבניים נוהגים להתקין בפתח ביתם: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים (כאן מובאים שמות שבעה מלאכים)... וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך; ובסוף המזוזה (שמות מלאכים נוספים)... ובכל מלאך ומלאך זה הסימן לו"
לפי הסברה המקובלת ביותר, מגן דוד קיבל את שמו ממסורת לפיה היה חקוק על מגנו של דוד המלך או של לוחמיו.