מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רֹאשׁ
- הגדרה
ראש אדם
- האיבר העליון בגוף האדם, אשר בו ממוקמים העיניים, האוזניים, האף והפה, וכן האיבר המקביל לו בבעלי חיים.
- הקצה העליון של עצם כלשהו.
- התחלה.
- מנהיג, מוביל.
- מחשבותיו ורגשותיו של אדם, עולמו הפנימי.
- עממי יכולת חשיבה ותפיסה טובה.
- עממי אופי, דרך מחשבה, מצב רוח, רצון או נטייה לדבר מה.
- עממי גישה, הנעה פנימית להתנהגות מסוימת.
- פרט מתוך עדר בהמות.
- במקרא אחת מקבוצות הלוחמים במערך טקטי שבו מתפצל הכוח לקבוצות אחדות.
- במקרא מיטב, מהאיכות הטובה ביותר.
- אטימולוגיה
- התפתחות המילה: פרוטושמית ra'šu ← עברית עתיקה rāšu ← עברית רֹאשׁ (כתוצאה מהמעתק הכנעני). הכתיב באל"ף נחה משמר שלב הגייה קדום שבו היא הייתה מבוטאת. המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - rāšu, rēšu; אבאלאית - rí-še; אוגריתית - rỉš; כנענית - rš, ru-šu-nu; פיניקית - rʾš; ערבית - رَأْس (רַאְס); ארמית־יהודית - רֵישָא; ארמית־סורית - ܪܺܝܫܳܐ (rīšā); ארמית־מנדעית - riš, riša; געז - rǝʾs; טיגראית - räʾas; אמהרית - ras, ǝras ועוד.
